לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

This Is My Fucking Way [:




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2008


זה מרוב שאני תמיד רוצה לדעת מה יהיה..

זה בגלל שאני מפחדת להיות פגיעה אז אני מנסה להדוף דברים שבסופו של דבר עושים לי טוב.

הוא באמת גורם לי להרגיש הכי טוב בעולם.

לא מתחרטת על כלום.

לא עושים דברים ומתחרטים

זה בגלל שאני רוצה לצפות מראש מה יקרה.

ומה יהיה .

זה לא עובד ככה.. ואני מבינה את זה לאט...

מה שיהיה יהיה.

אני לא קובעת מראש.

לאן שזה יוביל זה יוביל ואם זה לא יגיע למקום טוב אז עוצרים.

לא אוהבת שמתאכזבים ממני.

למה אני כבר לא מאושרת כמו שהייתי.
כמו פעם..
תמיד חייכתי.
תמיד ידעתי שיהיה לי טוב כי אני ישנה את זה
ואנשים מסביבי יעזרו לי.
טעיתי.
או שהם עדיין שם שאני פשוט לא רואה אותם כבר.
אותם פנים.
מסכה אחרת.
כל פעם מחליפה ומורידה, אני כבר לא מכירה את עצמי.
אם זה מסכה או שעוד פעם טעיתי וזה הפנים האמיתיות שלי.
יש לי הכל?
כל מה שצריך?
למה עזבת אותי.
אמרתי לך אל תעזוב אותי כמו כולם.
אמרתי.
למה לא הקשבת.
עזבת.
עוד פעם ההרגשה הזאת
של הריקנות הזאת.
שאין כלום.
לא אכפת לי מכלום.
אנשים באים הולכים צוחקים טועים ואני מסתכלת על הכל מהצד.
אני לא מזהה את עצמי.
לא מסוגלת להסתכל במראה מבלי לרצות לפוצץ אותה.
לא מסוגלת לאהוב את עצמי.
איך איבדתי אותך.
איך חמקת .
 אהבה שמביאה להרס עצמי.
שוקעת בתוך עצמי.
יש עולם שלם.
לא מובן ומוזר.
נעלמת.
אין לי כוח כבר לבכות
זה נראה כאילו לדמעות כבר אין ערך.
זה לא נותן כלום ולא משלים כלום ולא עוזר בכלום.
 כוח עצום של כאב. 
אז אולי מישהו יגיד לי או פשוט יחבק אותי.
הדמעות שירדו ממנו שנפלו ונשברו עליי.
אז אולי אתה?

אולי אתה תגיד לי, למה אני לא מאושרת כמו שהייתי?

כמו פעם..

נכתב על ידי חסוי [: , 11/10/2008 19:38  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בזמן האחרון , יש לי מין הרגשה מוזרה ,

לא אושר , וגם לא עצב ..

זה משהו באמצע - אבל זה משהו שמפריע , אולי משהו שמפריע בי .

לא יודעת למה ואיך -

אבל אני מרגישה שאני קצת בנאדם אחר .

 

אין לי כוח יותר מדי להתעניין באחרים .

אני רוצה , אבל אין לי את הכוח הזה , פתאום .

אני חושבת שאני מציגה את עצמי ואולי לא בכוונה

כבנאדם מוזר . ולא מבחינה טובה .

בנאדם אדיש קצת . בנאדם שלא אכפת לו יותר מדי .

לא , לא מבחינת הבנות - הבנות מסתדרות איתי טוב .. והן רואות אותי סתם כמישהי חמודה .

ואין לי כוח לאנשים , אז אני קצת מתנהגת באדישות , כי אין לי כוח ,

וכאילו אני מציגה את עצמי כבנאדם לא נחמד במיוחד

ובנאדם לא אכפתי ... :/

ואני לא כזו . לא נראה לי לפחות .

ואני לא רוצה להיות כזו .

אבל אני לא יכולה להיפתח אליהם .. כי אנחנו לא אותם טיפוסים ,

אבל אני רק לא רוצה שיראו אותי כבנאדם אדיש שלא אכפת לו .

ויכול להיות שלא רואים אותי ככה ,

ורק אני רואה את עצמי ככה .

 

בכ"מ . אני מרגישה שאני בנאדם לא נחמד לאחרונה .

שלא אכפת לי מאחרים .

וגם אין לי כוח לאחרים .

ויכול להיות , בעצם , אני די בטוחה שאני מתנהגת ככה קצת ..

בלי שום סיבה .

אף אחד לא עשה לי שומדבר רע , שאני צריכה "להחזיר" לו .

אבל אין לי כוח להיות הבנאדם הטוב והמלאך והנחמד והמתעניין . לא כרגע . לא כרגע ..

=\ אני מרגישה שנהייתי אולי איכשהו בנאדם פחות טוב ,

בנאדם מוזר ולא נחמד במיוחד ,

לא יודעת ..

ואפילו שאני מנסה לעזור - לא יוצא לי ואולי אני סתם מעצבנת ולא נחמדה .

ואני פשוט לא יודעת איזה מילים אני יכולה לומר .. ושום מילה לא יוצאת טוב .

אולי כבר עדיף לשתוק ..

 

ואני מצוננת מאוד .

וזה בהחלט מעצבן :|

איכסע צינון .

נכתב על ידי חסוי [: , 11/10/2008 00:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בא לי לכתוב משו אופטימי, אולי זה יצא.

אני במין תקופה חדשה עכשיו.

תקופה בלי רגשות, אני מתכוונת שהיא לא תקופה אופטימית ולא עצובה.

תמיד חשבתי שאם אני אוהב מישהו אז אני אתמלא ויהיה לי במה לעסוק בחיים והבנתי זה ממש לא צריך להיות ככה, יש עוד דברים בחיים חוץ מאהבה.

הבנתי גם שאהבה גורמת לי רק לכאב, אני רק סובלת בגלל זה אז חבל על כל המאמצים שלי לא ?

אני מנסה עכשיו להתמקד בלימודים כמה שיותר, בגרויות וכל זה.

אבל תכלס, אני לא מרגישה שאני לומדת בשבלי עצמי, אני לומדת בשביל לרצות את ההורים שלי להישאר הילדה הטובה של אמא ואבא. נמאס לי כבר מהתדמית הזאת אבל אני לא מצליחה לשנות אותה, אולי כבר התרגלתי אליה ..

אין לי מושג מה לעשות עכשיו, התרגלתי כבר לבכי ולעצב, התרגלתי לזה שאני אוהבת מישו וכל הזמן חושבת עליו, אז איך ממשיכים הלאה כשכל זה נגמר ? איך מתקדמים מפה ? מה עושים ?

אני לא יודעת כבר מה לעשות יותר.

לא נורא, נקווה שיהיה יותר טוב.

תמיד אני נשארת באמונה שיקרה משו טוב כי לא יכול להיות שהחיים כלכך רעים.

יהיה טוב :]

נכון ?

 

 

נכתב על ידי חסוי [: , 10/10/2008 17:54  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  חסוי [:

מין: נקבה




452
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחסוי [: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חסוי [: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)