iv’’e got nothing
|
| 11/2007
טוב,כתבתי את הקטע הזה אתמול בלילה על דף כי לא היה לי כוח להדליק את המחשב. הייתי ממש עצובה. סבא שלי מצד אבא שלי חולה סכרת,וזה לא שגילינו את זה עכשיו או משהו,זה רק כדי שהסיפור יהיה מובן יותר. הנה מה שרשמתי: "סבא לא מרגיש טוב, הוא וסבתא אכלו לפני כמה ימים בננדוס והוא אכל יותר מדי והוא התחיל להקיא והוא לא יכל ללכת ולדבר. בהתחלה חשבנו שהוא עוד פעם חטף שבץ,אבל מתברר שזה לא זה. הוא וסבתא הלכו היום לקופ"ח,והוא בקושי החזיק את עצמו על הרגליים. סבתא התקשרה אליי הביתה ואמרה לי שאני צריכה לבוא דחוף לשם אבל בסוף היא התחרטה ואמרה לי לא לבוא. היא אמרה לי שהוא בקושי זז,הוא כמעט נפל,ומזל שעבר מישהו ברחוב והיא ביקשה ממנו שיעזור לה לסחוב אותו לקופ"ח. אבא שלי בסופו של דבר בא לשם. הם התחילו לעשות לו בדיקות, אבל לא בדקו לה את הסוכר,לא עלה אפילו בדעתם שלאדם חולה סכרת צריך לבדוק את הסוכר. אח"כ אבא שלי לקח כיסא גלגלים מהקופ"ח והביא אותו מהר הביתה,בדק לו את הסוכר. היה לו 45. מתחת לממוצע. הוא הביא לו מהר סוכר עם מים וסבא שלי התחיל לשתות,ולאכול,וחזר לו המצב רוח,והתחיל לצחוק. :) הוא אמר לסבתא שלי תודה תודה תודה לא היית צריכה,50 שנה כבר לא טיפלת בי ככה. ולהצחיק ולהיות שמח,כמו שהוא. אבל עכשיו בערב שאבא שלי בא לשם הוא מדד לו עוד פעם את הסוכר והוא עוד פעם ירד, סבא שלי אמר לאבא שלי שהוא עייף והוא רוצה לישון,אבל הוא לא נתן לו לישון. אבא סיפר לי שכשהוא היה קטן גם סבתא שלו חלתה בסכרת,ובאותו הזמן הסוכר שלה היה נמוך,והיא הייתה עייפה. היא הלכה לישון. היא לא קמה. עכשיו הוא דואג לו,והוא דואג שזה מה שיקרה לו. שהלכתי לפני כמה דקות לצחצח שיניים ראיתי אותו במטבח עם כיפה על הראש וספר ביד. הוא אמר לי שהוא לא יכול לישון,הוא לחוץ ומודאג ממה שעלול לקרות,ניסיתי להרגיע אותו ואמרתי לו שזה לא יקרה לו, הוא יישן ומחר בבוקר הוא יקום כמו בנאדם חדש. "מהפה שלך לאלוהים". זו הייתה התשובה שלו. אומנם אני מנסה להיות אופטימית,אבל אני לא מצליחה. אני לא מוכנה שהוא יילך,לפחות,לא היום. אני יודעת שזה יקרה,וזה הפחד הכי גדול שלי. מוות של אחרים,אלו שסובבים אותי,אלה שאני כ"כ אוהבת ואני לא יודעת איך אני אוכל להסתדר בלעדיהם."
סבא שלי מרגיש יותר טוב עכשיו,פשוט אתמול בלילה הייתי ממש לחוצה והייתי צריכה לתאר עד כמה.
| |
| כינוי:
occupied בת: 32 תמונה |