הממ, שנים כבר עברו מאז שהייתי פה. כל פעם שאני מנסה לעדכן באופן שוטף זה לא יוצא לי. אוף אני מתגעגע לתקופה שלפני הצבא. נכון שתמיד ההורים אומרים כתתבגרו תרצו לחזור לילדות שלכם, רק עכשיו אני מבין עד כמה הם צדקו. לא יודע, הכל נראה כזה בעל משמעות עכשיו, עבודה, לימודים, רכב, איך מסתדרים בחיים. אני רוצה להתעורר בבוקר (יותר נכון בצהריים) ולא לחשוב מה הולך היום, מחר, או כל השבוע קדימה. שלא יהיה לי אכפת מכלום. לא שרע לי עכשיו, אני דווקא ממש הסתדרתי לפחות לרגעים אלו. לא יודע.. הכל נראה פתאום כל כך רציני, מחשבה שרצה בראש שלי כבר איזה שבוע.
אז בכל מקרה.. רק רציתי להגיד.. תעריכו את מה שיש לכם, אפילו אם זה נראה לא הרבה. אל תמהרו להתבגר ולהסתכל על החיים הגדולים כל כך מהר, הם לא כזה משהו. והכי חשוב, תשמרו את האנשים שאתם אוהבים קרוב אליכם.. שלא יברחו לכם בטעות.
לכל החברים, אפילו שאני חרא ולא שומר על קשר (וגם אתם), אוהב אותכם כל כך.
הלוואי והיינו יכולים לחזור לזמנים ההם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
