כתבתי שאולי באילת השיגרה תישבר, וזה קרה בהחלט.
החברים הקרובים שלי לא נסעו איתנו, כל אחד והסיבה שלו.
אז זה אילץ אותי להיות עם אנשים שאני לא מסתובבת איתם בד"כ ועכשיו בדיעבד אני יכולה להגיד שזה היה הדבר הכי טוב שיכל לקרות.
היה לי כלכך כיף איתן ולא הרגשתי שאני צריכה לוותר מעצמי ועל הרצונות שלי בשביל שכולם יהיו מרוצים.
היינו באותו ראש והסתדרנו מצויין ביחד.
מאז ומעולם (טוב מכיתה ח) רציתי לנסוע עם חברים לאילת בלי הורים ורק עכשיו זה התממש, בכיתה י"ב.
אבל היי, עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
וכל מי שהתנגד לטיול שלנו ואמר דברים רעים בעיתון, יכול לחזור מהמאורה שיצא ממנו.

כי היה טיול שנתי יותר מוצלח ממה שהיה יכול להוית עם מורים וחזרנו בריאים ומאושרים.

השביתה נמשכת ואני יותר עסוקה ממה שאני בד"כ.
בד"כ שיש יותר מידי זמן פנוי אנחנו נוטים לבטלנות ועצלנות אבל אני לא נחה לרגע.
יש יותר זמן להשקיע בקשרים עם אנשים וזמן לריב עם ההורים?
בסופ"ש נשארנו אני והמכשפופה בבית והיא החליטה שאם היא סובלת אז שכולם יהיו לא מרוצים.
אבל היא לא מבינה שהיא לא יותר חזקה ממני ואיומים ומכות ועונשים לא יעזרו.
אני כבר לא ילדה בת 4 ואני יכולה להסתדר גם בלעדיה.
אז היא הספיקה לאיים בניתוק הפלאפון, להעיף אותי מהבית ולהגיד שבגללי החיים שלה התקצרו (כן אחרי שישבתי לה על הראש במשך חודשים רבים שתפסיק לפגוע בעצמה ושתיקח את עצמה בידיים).
אה וגם אין לי אוטו לשנה.
חשבתי שהיא התגברה, אבל מסתבר שהאישה המשוגעת עדיין חבוייה בה בפנים ומתפרצת מידי פעם.

אני כבר לא מתרגשת מזה. עוד פחות משנה אני עוברת לצבא ובינתיים מנסה לשמור ממנה מרחק.
ואני יודעת שהיא זאת שלא בסדר בראש ולא לתת למניפולציות שלה לעבוד עליי.
הרי אני אדם הגיוני ושפוי ואני יכולה להבין בעצמי מה בסדר ומה נכון ומה לא.

פיס.