Me, Myself and I

אומרים שצריך לנשק הרבה צפרדעים

עד שמגיעים לנסיך...

אבל למה לעזעזל הצפרדע הזו

לא יוצאת לי מהראש??

כבר גיליתי שנסיך הוא לא...

לפחות לא שלי..

אולי הוא יהיה של מישהי אחרת

ויתמזל מזלה..

אני בטוחה..

אבל דמאט כבר למעלה מחודש

שאנחנו לא מדברים...

ועדיין צובט לי בבטן

כשאני חושבת עליו

ועדיין אני לא מצליחה לאכול

כשאני נזכרת בו

ועדיין זה כואב בלב...

כשאני מרגישה שפיספסתי

הזדמנות ממש טובה

שאולי תחזור על עצמה..

ואולי לא...

בינתיים לא...

ויש שאומרים שאני עדיין צעירה

ושכל החיים לפני

אבל זה מעצבן

מעצבן לחכות לו!!!

לנסיך..

לנסיך המסריח הזה

שבטח נמצא עכשיו בהפסקת קפה

כי לא בוער לו להגיע אליי...

אבל אני לא מתנהגת כמו נואשת

כי אני הכי לא....

יש לי אפשרויות אחרות

שאם הייתי נואשת

הייתי הולכת עליהן כבר מזמן..

ולמרות זאת בוער לי...

לי בוער!

כי כבר 17 שנים ו7 חודשים

אני מחכה לו...

וכבר נישקתי צפרדעים...

וכבר הייתי בביצות..

ועוד כמה יצורים מסריחים

אני אצתרך לנשק

עד שהוא יחליט שבא לו להגיע?!

Or.

אז הגעתי להחלטה
הגיע הזמן באמת שאני הגיע אליה
כי די
האמת נמאס לי
נמאס לי להיות הקלה להשגה
ונמאס לי להיות זו שמשחקים בה
ונמאס להיות זו שתתקשר
ותדבר
ותנסה
ותרצה
והאחרים יהיו אלו שיגידו
שהם לא יכולים
או לא רוצים
או שפשוט באתי להם בזמן לא מתאים
אז זה או הכל או כלום...
אין באמצע
אין ידידים או כל מה שדומה לזה
אם כן אז אני אתן את כל כולי
ואת כל האהבה שבי
אבל אם לא
אז בבקשה בבקשה ממך
תעזוב אותי לנפשי
לפחות עד שתעלם מליבי
ואני לא אזכר בך כשהשיר מתנגן
או כשהשם שלך סתם צץ באוויר
ועד שאני פשוט אצחק כמה מפגרת הייתי
שבכלל חשבתי על משהו איתך..

למרות שאני בטוחה
שלעולם אני יהיה תקועה...

סתם קטע שכתבתי לא מזמן... בזמן שיצאתי עם מישהו וזה נגמר כבר מזמן... אבל איך זה שאחי שם את השיר שמזכיר לי אותו ועדיין יש לי צביטה בלב.. או שכשהשם שלו מופיע... זה לא היה משהו מיוחד שאפשר להגיד שזה מובן.. כנראה הוא השפיע עליי יותר מידי.. משהו שלא הייתי רגילה אליו... בקיצור.. שיצא לי כבר כבר מהראששששששש

אוקי אז עברה תקופה...

הגיע הזמן לתקופה חדשה בבלוג..

פרטית..

רק שלי...

העברתי את מספר הבלוג כדי שאני אוכל להרגיש קצת פרטיות..

למרות שזה כיף שמגיבים אבל זה סתם..

אי אפשר לרשום מה שבאמת רוצים ומרגישים...

וגם התגובות הן סתם קוצ'י מוצ'י...

ואני באמת באמת צריכה מקום לפרוק בו הכל..

אולי אפילו יותר מידי..

בלוג פרטי שאפחד לא יודע עליו זה בדיוק מה שאני צריכה...

אולי בשלב יותר מאוחר יהיה לי את האומץ להראות אותו לאנשים חשובים בחיים שלי... אולי לא..

נכון לעכשיו...

זה המקום מפלט שלי:/