לאדעת למה יש לי חלומות כל כך זוועתיים לאחרונה.

ואני בהחלט לא יודעת ולא מבינה למה אח שלי עושה הכל בשביל לחמם את ההורים שלי עלי.

כאילו, הוא לא אח רע או משהו.

אז מה הקטע?

כל דבר קטן שאני עושה ישר מתנפלים עלי. סתם על שטויות.

נמאס לי מהמשפחה שלי כבר.

כאילו, אני מתה על כולם אחד אחד ולא הייתי מחליפה אותם בחיים. אבל נראה לי החופש תקע אותנו יותר מידי זמן ביחד...

ואם כבר תהיתם לגבי חיי האהבה הסוערים שלי,

גם הם לא משהו.

חבל אבל שכולם עברו מה שאני עברתי אבל לאפחד אין ת'אומץ לבוא ולהגיד "כי, אני מבין שאי אפשר לשכוח בנאדם שאוהבים" אלא כל אחד בא ואומר "תשכחי". חוכמה גדולה לדבר.

ת'אמת,

שעכשיו אני באמת מחכה לגדנ"ע.

צריכה ניתוק כזה מהמשפחה וממנה.

ולהיות רק עם החברים הטובים של 4 ימים מחוץ לבית.

זה נראה לי יסדר את הראש.

I'm just a dreamer

 I dream my life away...