לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  הילדה עם הג'ירפה הדמיונית.





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

היא העליבה אותי בצורה כזו שבכיתי.


היא כל כך העליבה אותי.

השלמנו, אבל היא העליבה אותי נורא.

ישבתי פה ופשוט בכיתי.

 

"אנחנו לא נחזור להיות חברות כמו פעם"

ממילותייה.

 

עשיתי בשבילה הרבה, לפי דעתי לפחות.

 

 

משהו שהצחיק אותי, או יותר נכון, גרם לי לגחך -

מישהי שביקרה אותי (עשתה לי ביקורת) אמרה ש"הרשימות לא מספקות עלי מספיק מידע"

><" זה בלוג אנונימי, לא אמורים לדעת עלי דברים.

והיא אמרה גם "את כותבת תמיד באור שלילי, אין לך אפילו פוסט אחד חיובי"

דההההההה!

זה בלוג פריקה, מה היא חושבת, שאני אפרוק דברים טובים?

 

בקיצור, ממש נעלבתי מהחברה שלי..

שאולי היא כבר לא חברה שלי..

 

אני במסע חיפוש אחרי שירים יפים ועצובים.

אם למישהו יש משהו אז שיודיע.

 

הילדה עם הג'ירפה הדמיונית, שכל כך רוצה חיבוק עכשיו.

 

 

נכתב על ידי הילדה עם הג'ירפה הדמיונית. , 19/5/2008 15:47  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני מרגישה פשוט נורא.


דיי!

נמאס לי ממנה!

כל כך נמאס לי ממנה..

אני עיוד שנייה בוכה כאן.. אבל אם אני אבכה אמא שלי תשאל אותי מה קרה

וממש לא בא לי לספר לה..

 

היא באה אלי בטענות שפתחתי בלוג אישי שהתעצבנתי על זה שאבא שלי קרא לי בבלוג הזה

ושזה מעצבן אותי שההורים שלי מחטטים לי בבלוגים

ושבלוג אישי אמור להיות אישי ושההורים לא אמורים לקרוא אותו בכלל ומה הם מחטטים לי בבלוגים

אז היא אמרה לי שאם הייתי רוצה כל כך שזה יהיה בלוג אישי אז הייתי סוגרת אותו.

וזה לא נכון! כל הקטע בבלוג אישי ואנונימי, זה כשקשה - לפרוק

בלי שידעו מי אתה וסתם פשוט יבואו ויתמכו בך.. כדי שתרגיש יותר טוב.

אז הנה - עכשיו היא פתחה בלוג בידיוק כזה!

אז מה היא רוצה ממני?!

 

זה עוד היה פעם..

עכשיו?

תעזבו.. היא בכלל אמרה שאכזבתי אותה בגלל איזה משהו!

אני עושה משהו עכשיו.. אז היא באה והשתלטה על הכל! כאילו זה היה שלה מההתחלה!

היא עושה את עצמה יודעת הכל כשהיא ממש לא!

 

בנוסף לזה, אני חולה.

אני כל כך רוצה חיבוק עכשיו..

כל כך רוצה חיבוק.

 

כי לפעמים גם סתם ילדה שיש לה ג'ירפה דמיונית, רוצה חיבוק וזקוקה למעט תמיכה

כמו כולם, לא?

 

 

עכשיו תורי
עכשיו תורי לאהוב
עכשיו אני גם לי מגיע
שיהיה מישהו כאן קרוב
יחבק וירגיע
אחד אחד את השדים במלחמה הזאת
אחד אחד את הפצעים שלא נותנים לחיות

מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד
מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד
מישהו לרוץ איתו בגשם החזק
שבתוכי תמיד יורד
ולא נפסק

עכשיו תורי
עכשיו תורי לא לכאוב
עכשיו אני גם לי מגיע
מישהו שלא ייתן לעזוב
הוא יילחם וינצח
אחד אחד את הקרבות במלחמה שלי
הוא יחבר את החלומות השבורים שלי

מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד
מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד
מישהו לרוץ איתו בגשם החזק
שבתוכי תמיד יורד
ולא נפסק

עכשיו תורי
עכשיו תורי לאהוב
עכשיו אני
גם לי מגיע

נכתב על ידי הילדה עם הג'ירפה הדמיונית. , 15/5/2008 20:27  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

559
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להילדה עם הג'ירפה הדמיונית. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הילדה עם הג'ירפה הדמיונית. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)