הסיפור האמיתי שלי.

עוד פרק מרתק בישבילכם(:

את האמת שאתמול בפוסט כתבתי שאני רוצה לעשות רשימה של קוראים קבועים.

הגיבו מספר אנשים שהם אוהבים את הסיפור,

ושהם ימשיכו לעקוב(:

ככה שאני חושבת שהרשימה מיותרת.

תהנו 3>

תמיד כשעצוב לשני ושמתרוצצות לה יותר מידיי מחשבות בראש,

היא לוקחת גיטרה והולכת לבית הקברות.

היא מגיעה לשם ברגל כי זה קרוב לבית שלה.

סבתא שלה התאבדה כשהיא הייתה בת חמש, אבל רק עכשיו אמרו לה את זה.

זאת אומרת, כשהי הייתה קטנה סיפרו לה שזאת הייתה מחלה.

אבל השנה, אמרו לה ולכל הבני דודים שהיא התאבדה.

אז שני החליטה גם הפעם ללכת לבית הקברות ולנגן משהו לסבתא שלה.

לדבר איתי ואולי למצוא את התשובה.

*שיחת טלפון של מאור ומתן*

מאור: תקשיב אחי, אני מכיר את שני. אני יודע שהיא מתחרטת על כל מה שהיא אמרה לך.

מתן: אז מה אני צריך לעשות עכשיו? לחכות שהיא תדבר.

מאור: אולי, אבל במקרה הזה אי אפשר לדעת מתי היא תפנה אלייך.

מתן: אתה יודע איפה היא עכשיו?

מאור: אני חושב שבבית קברות, עם סבתא שלה זכרונה לברכה.

מתן: טוב תודה אחי, אני מת עליך!

מתן הרגיש משהו עצום לשני.

הוא היה בנאדם כזה שמחליף בחורות כמו גרביים.

אחד כזה שכל הבנות מתות עליו ורק רוצות לזכות בו.

זה כי הוא היה יפה תואר, אחד שעובר ברחוב ואי אפשר להוריד מימנו את העיניים.

אבל לפני כמה חודשים, הוא פגש את מאור בכיכר. הם התחילו לדבר.

היו מדברים מדיי פעם במסנג'ר, אבל לאט לאט הם ניהיו ידידים טובים.

מתן היה מגיע לכיכר רק כדי לראות את שני,

צוחקת ומחייכת את החיוך היפה שלה.

רוקדת ומשתגעת עם חברים שלה.

הוא היה רואה אותה מחייכת והיה מחייך גם הוא.

אבל רק עכשיו, הוא החליט לעשות משהו עם המחשבות שלו.

שני הגיעה לבית הקברות ושרה את השיר 'תוך כדי תנועה' של דנה ברגר.

זה היה נראה לה שיר שממש מתאים למצב של מתן.

"להתקדם תוך כדי תנועה

תוך כדי חולשה

תוך כדי בושה

תוך כדי תנועה, תוך כדי תנועה

להתקדם תוך כדי תנועה, תוך כדי תנועה" ניגנה ושרה שני.

פתאום מתן נכנס והבחין בה, אבל היא לא הבחינה בו.

"וואוו, לא ידעתי שאת מנגת ושרה כ'כ יפה" מחא כפיים והסתכל עליה.

הם הסתכלו אחד על השני מספר שניות.

מתן הסתכל עליה במבט היפה שלו וסימן לה שתראה חיוך.

היא באמת חיכה.

"אני שמח לראות שוב פעם את החיוך שלך" אמר לה.

"מתן תקשיב, אני ממש מצטערת על מה שאמרתי לך בטלפון.

אני באמת לא כזאת, באמת. זה מה שקרה לי עם מאור.

ואני כ'כ מעוצבנת שזה שוב פעם קורה" אמרה שני בתקווה שיסלח לה.

"שששש, זה בסדר. אני יודע שלא התכוונת" אמר מתן בהבנה.

שני הסתכלה עליו ולא ידעה מה להגיד, הוא היה כ'כ שלוו ומתוק.

"רוצה שאני אנגן לך וסבתא שלך משהו?" אמר לאחר שתיקה

"אני בטוחה שהיא לא תתנגד" אמרה שני והסתכלה על הקבר.

מתן שר את השיר 'אני לא יודע איך לומר לך' של גידי גוב.

השיר הסתיים במילים מאוד ברורות.

"כי אנ'לא יודע איך לומר לך

כמה שאני אוהב."

הוא הסתכל עליה, הם היו כ'כ קרובים.

מתן נגע בפניה, ליטף את שיערה.

אך שני הזיזה את מבטה לצד, לא רצתה להביט בו כשבכתה.

הוא חיבק אותה והצמיד אותה אליה.

"הם שיקרו לי, הם אמרו שזאת הייתה מחלה" בכתה שני.

"תרגעי יפה שלי, אני כאן"

אך שני לא הקשיבה לו. היא כמה לקחת את הגיטרה והלכה.

אני ממש מרוצה מהפרק הזה(:

לא יודעת למה אבל אני ממש אוהבת אותו.

אני מקווה שגם אתם אהבתם ושתחזרו לבקר3>