אני , והחיים שלי :]

היי כולם.

ממ.. בפוסט הקודם היה מבצע , ונשארו עוד 3

מקומות פנויים , אז אני ישים לכם את המבצע גם בפוסט הזה ,

ותוכלו להירשם D;

====

| בלי מצברוח |

קורה לפעמים , לא ?

ממ.. קודם כל אאני שונאת פרידות ,

ואתמול חווינו אחת כזאת. : \

נממ , הילדים מאטלנטה ( אמריקה ) באו אלינו לבצפר אתמול ,

ובילינו איתם כמה שעות טובות ,

אבל בסוף , נאלצנו להיפרד...

אני יודעת שיש כאלה שיגידו : " אבל מה , את בקושי מכירה אותם ".

אבל בתכלס , נקשרנו אליהם , וזה קצת קשה לעזוב ככה : (

ואני לא יכולה להגיד שאנלא מתגעגעת , כי אני כן.

לא רק בגללם חח.

====

- הליצן הכתום -

אהמ , לא יודעת איך לקרוא לזה ,

סיפור קצרצר שמצאתי איפשהו ?! חח תקראו.

יום אחד בא אל הכומר איש אחד.

"יש לי בעיה." אומר האיש. "אני לא יכול לשמוח מהחיים שלי."

"תוכל לפרט, בני?" שואל הכומר.

"אני לא נהנה מלראות את השמש זורחת. פרחים גורמים לי לבחילה.

הילדים מעצבנים אותי. אני לא מצליח למצוא משהו שבשבילו שווה לחיות. האם אתה יכול לעזור לי?" שואל האיש הנואש.

"אתה יודע," עונה הכומר. "כולם נמצאים במצב כמו שלך לפעמים. גם אני וגם אנשים אחרים.

כשאנחנו במצב כזה, אנחנו הולכים לקרקס של העיר. שם באחד המופעים מופיע ליצן כתום.

כל מי שרואה אותו, מצבו משתפר. אחרי המופע של הליצן הזה כולם יוצאים מהקרקס שמחים ומאושרים.

הייתי ממליץ לך ללכת לרואות את המופע שלו."

"אבי, יש בעיה אחת בהצעה שלך." האיש נאנח. "אני הוא הליצן הכתום."

====

אצלי , תמיד אחרי דיכאון בא חירפון ,

אז הנה עכשיו זה מתחיל

חעחע , כבר שיגעתי כמה ילדים באייסי :P

שיחה טיפוסית עם קוקי ( קורל )

אהמ , היא לא הייתה חלקית בבצפר , אז נתתי לה שיעורים בספרות ( וזה היה הרבה )

אז מכאן השיחה :