The Girl With The Broken Smile

החלטתי לשנות את הכל...

לא עוד סיפורי "בית הספר" !

מהיום ; אני האמיתית . האני שכותבת. האני המהורהרת.

ועכשיו שיר :

"הקנאה, ירוקה ותאוותנית..

דורשת סיפוק מידי, הקנאה,

הורסת והורסת על כל אחד היא דשה

היא נכנסה בי, היא עוררה בי חושים

עכשיו בעיניים קשה לי להסתכל לאנשים

אני מרגישה אותה בכל מקום, כשאני בוהה בו מרחוק

כשאני שומעת את קולו, את הדיבור.. את הצחוק.

ולא לחשוב שכך נהגתי תמיד,

פעם הוא היה אחר, הוא היה לי כמו חבר אף יותר מידיד.

היינו, שניים, צמד, לא הייתה ברקע זן של הרחבה

עד שהכל נהרס, כשנכנסה לתמונה האהבה

ואולי זו אשמתי ואולי זה רק אנחנו,

כמו אוזנייה לאוזנייה מרחיקים אחד את השנייה                                                                    

והמגנט בינינו נעלם, אנחנו תלויים על הקיר, אנחנו בפסגה

אבל עוד שנייה מתמוטטים, אבל אף אחד.. לא יודה שזה הוא

ששגה".  

אני אדם רגיל, שמחפש לו.. קצת אמפטיה בעולם אינדיבידואלי למדי