לעולם, אף אחד, הוא לא מבין ואני כן
זה קשה להסביר- שהוא פשוט לא יודע.
הוא פשוט חושב שכל אחת הייתה זהה לשנייה.
הוא בטוח שאני ההיא, אני לא כמוה.. אני שונה.
אני לא רוצה בכך - זה יוצא בצורה הזאת.
הוא לא מבין, כמו כל השאר....
הוא היחידי שמבחינתי הוא חבר שנשאר
הוא לא מבין, הוא לא יודע, זו בועה וזה קשה.
שהוא אמר, "לנצח" אני היססתי
כשהוא אמר, "זהו" אני ניצחתי
זה היה שקר שהתגלגל שנתיים.
שקר עם תוכן , זו היתה הצגה.
אני השחקנית הראשית , ללא הסוף הטוב.
אני לא רוצה להיות איתו בהצגה, אני מפחדת להתקרב
מתחבאת מאחורי הקיר מסרבת להקשיב ללב.
אני מאחורי הקיר, לעולם לא אתקרב.
והוא .. לעולם לא יידע שאני הוא האדם היחידי
שאת חייו, לגמרי - חירב.
החלטתי לשנות את הכל...
לא עוד סיפורי "בית הספר" !
מהיום ; אני האמיתית . האני שכותבת. האני המהורהרת.
ועכשיו שיר :
"הקנאה, ירוקה ותאוותנית..
דורשת סיפוק מידי, הקנאה,
הורסת והורסת על כל אחד היא דשה
היא נכנסה בי, היא עוררה בי חושים
עכשיו בעיניים קשה לי להסתכל לאנשים
אני מרגישה אותה בכל מקום, כשאני בוהה בו מרחוק
כשאני שומעת את קולו, את הדיבור.. את הצחוק.
ולא לחשוב שכך נהגתי תמיד,
פעם הוא היה אחר, הוא היה לי כמו חבר אף יותר מידיד.
היינו, שניים, צמד, לא הייתה ברקע זן של הרחבה
עד שהכל נהרס, כשנכנסה לתמונה האהבה
ואולי זו אשמתי ואולי זה רק אנחנו,
כמו אוזנייה לאוזנייה מרחיקים אחד את השנייה
והמגנט בינינו נעלם, אנחנו תלויים על הקיר, אנחנו בפסגה
אבל עוד שנייה מתמוטטים, אבל אף אחד.. לא יודה שזה הוא
ששגה".
אני אדם רגיל, שמחפש לו.. קצת אמפטיה בעולם אינדיבידואלי למדי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Shanon.
אני אדם רגיל, שמחפש לו.. קצת אמפטיה בעולם אינדיבידואלי למדי