היא גם רכנה לעברו.
הם נצמדו בנשיקה
כשהם נפרדו הם לא ידעו כמה זמן עבר
ולא היה להם אכפת
"אני אוהב אותך מור" גיא לחש לה
"גם אני אוהבת אותך, אלון"
"מה אמרת?!"
"אמרתי שאני אוהבת אותך גם"
"לא, אמרת שגם את אוהבת אותי, אבל קראת לי אלון"
הוא רתח מזעם
איך היה כל כך טיפש
האמין לה
באמת חשב שהיא אוהבת אותו
היא הראתה את כל הסימנים
או שאולי היא לא..
"גיא, גיא זה לא היה בכוונה, אתה יודע שאני אהבתי אותו נו גיא הכל כ"כ מבולבל עכשיו"
"מבולבל?! לא נראת כ"כ מבולבלת שהחטפתי לו אגרוף בשמך נכון?"
"גיא אל תכעס, בבקשה אל תכעס.." היא לחשה
הוא לא ענה לה
פשוט קם והלך
בכל השיעורים הבאים התעלם ממנה.
כמובן שהגניב לכיוונה מבטים
אבל כל פעם שמבטיהם נפגשו הוא הפנה את מבטו
הוא לא יכל לראות את עינה הדומעות
עד כמה שכעס הוא לא יכל
הוא אהב אותה כ"כ הרבה זמן
ועד שאזר את האומץ..
אלון היא קוראת לו
ברגע שהפעמון צלצל הוא טס מהכיתה
ושמע את מור מרחוק קוראת חלושות "גיא לא התכוונתי...חכה רגע.."
אבל הוא התעלם
למה היא חושבת שכל העולם סובב סביבה?
ואם הוא צריך ללכת לקחת את אחותו הקטנה
זה לא משנה שאין לו אחות
והאח היחיד שיש לו הוא בן 20 ומשרת בקרבי
אבל יכל לקרות משהו
לא הכל סובב סביבה
כמובן שבמציאות הוא מיהר בגלל
אבל היא לא אמורה לדעת את זה.
"שיט" הוא חשב לעצמו
יש לו היום תנועה והוא יצטרך לראות אותה
ואת אלון
ונועה
הוא חשב על דרך לנקום בה.
אפילו שבתוכו היא חלק שזעק" אל תעשה את זה!"
הוא היה קטן, חסר משמעות.
למרות שאהב אותה
נדלקה בו מין אש, אש שרצתה רק לגרום למור לבכות
עוד
ועוד
ועוד
ועוד
ואז עלה במוחו רעיון.
"מאיה" הוא חשב..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: