אחח, הימים היפים של גיל ההתבגרות! הצרחות, הבכי, הלחץ, ניסינות נואשים להתאבד ואלפי פסיכולוגים טבועים בכסף מהורים מודאגים ותלמידים שאיבדו את השפיות והתחיל לחתוך את עצמם עם כפית, אכן פרח החיים. אולי גם אתם הגעתם השנה לכיתה י', ומשיעורים נחמדים וקלילים עברתם למשטר צבאי ספק-עם-נאצי יחד עם המורים שלכם, שפעם היו חברמנים, היום פקעות עצבים שצורחים עליכם שחייכם אבודים. (טוב, לי יש מורים חברמנים, אבל אני בבית ספר דמוקרטי! אני היפי שרץ בשדות ומפריח בועות והחיים שלי יפים, לא יודע מה קורה בבתי ספר עירוניים, המורים אונסים אותכם בשירותים וכאלה?)

החיים יפים בגיל הבגרות. ובמיוחד החיים שלי, וזה בגלל שעם ההתכוננות לבגרות למדתי תובנות עמוקות לחיים. ועכשיו נחזור למציאות, אני פקעת עצבים מהלכת שמקום להתכונן עושה דברים אחרים חסרי חשיבות, ואז מגלה שיש לה מבחן בקרוב ומאבדת את השפיות. אם אתם בכיתה י' וצריכים עזרה (לא נפשית, בשביל זה יש את דוקטור פיל) הנה לכם מדריך ובו אסכם את ההפך מכל מה שעשיתי. אחרי כל נושא אכתוב גם את מה שאני עושה, כי דוגמא אישית זה לחננות. אם אתם מתחת לכיתה י', זה ייתן לכם מבט על העתיד העגום שלכם- או עבר עגום למי שכבר היה בי'.

אם אתם תעשו ההפך מכל מה שעשיתי, אתם תצליחו במתכונות, בבגרויות, ובמשחקי סקס ליליים עם חבריכם לכיתה (מה, רק אני? המפ.)

דחיית עבודה

מה שצריך לעשות:

 לא לדחות. שמדברים על מתכונות ובגרויות אתה מצליח בראש שלך לגרום לזה להראות רחוק ממך- כמו הצבא, או עבודה, או ילדים. לא באמת משהו שקשור אלייך, ולכן אתה הופך אותו לחסר חשיבות למרות שהוא בעצם חשוב מאוד. אנשים חשובים כבר עשו את זה לעצמם: הממשלה על גלעד שליט, הממשלה על המצב הכלכלי, הממשלה על עזה, (וגם אובאמה על איראן, אבל זה סיפור אחר)
מה שצריך לעשות זה להתכונן. לא משנה באיזה תאריך אתם קוראים את זה, תוציאו ספרים, ותקדישו שעה ביום להתכוננות.

מה שאני עושה

מה? בגרות? זה לא במאי או משהו כזה? נו, באמת! יש לי עוד מלא מלא זמן, ואני חכם והכול! אני צריך רק חודש להתכונן לבגרויות...

דברים שאתם עושים אם יש לכם הפרעות קשב וריכוז

מה שצריך לעשות:

 מה שמוביל אותי לדבר הבא- ריכוז. אתם לא יכולים להתכונן כשאתם מתכתבים בפייסבוק. אתם לא יכולים להתכונן כשאתם שומעים מטאל בקול רם, אתם לא יכולים להתכונן כשאתם רואים את העונה החמישית של דוקטור הו שיוצאת ב3.4 ומאט סמית' לא גרוע כמו שחשבתי וסטיבן מופאט בתכלס תסריאטי הרבה יותר טוב ומגיע לו להיות הראשי ואיפה הייתי? אה כן, אל תעשו את זה גם.

מה שאני עושה

אני מתכונן תוך כדי ששיחקתי קצת בDragon age וגם בחבילת התוספות וגם קצת בריסן, וגם אחרי שראיתי דוקטור הו, בונז, איך פגשתי את אמא, רובין הוד, והאוס וסאות'פארק ומשפחת סימפסון. ובתכלס? אני לומד! למשל, איחוד איטליה התחיל בזמן שאיטליה הייתה מחולקת לגילפרי, סרינגפילד ונוטינגהם, ואז הדוקטור ובות' ובארני סטינסון גרמו ל...אה...מהפכה קצרה... שבגללה קיסר הדאלק והשריף גירשו אותם...

אבל אז האוס בא! ואה... זרק עליהם ויקודין...

לחץ

מה שצריך לעשות:

טוב, הגיע היום של המבחן (את זה אני אומר מניסיון במתכונות ומבחנים רגילים) ונגיד ובמקרה אתם מרגישים שאתם לא מספיק בקיאים בחומר, והלב שלכם מתחיל לדפוק ואתם מרגישים כמו בריטים שנשפך להם התה. אז אתם יכולים להתעלף, זאת בהחלט אפשרות! אבל אתם יכולים גם להרגע, לנשום עמוק ולהבין שהמבחן הזה הוא לא גזר דין מוות, ושאין לכם מה להלחץ.

בכלל, הייתי מציע לכם לא לדבר עם חברים על המבחן, להתנהג כאילו הוא לא קיים עד שאתם נכנסים אליו.

מה שאני עושה

מה?!?!?! מבחן?!?!?!?! מתי?!?!?!??!?! אבל!!!!!

התכוננות

מה שצריך לעשות:

טוב, הדרך הכי טובה להתכונן היא לסכם את החומר. זה משעמם, אבל כשאתם מפשטים את המידע אז המוח שלכם לא צריך לזכור כל כך הרבה דברים. אחרי שסיכמתם פעם אחת, תסכמו עוד פעם! תנסו לקצר את זה עד שכל מילה שתופיע היא מילה שצריך לזכור למבחן.

מה שאני עושה

בלה בלה בלה... מהפכה צרפתית... בלה בלה... מאפייני המדיה.... בלה בלה בלה.... ביטויים בשפה העברית.... טוב, אני מוכן!

בזמן המבחן

מה שצריך לעשות:

 מבחן זה לא שיעור! במבחן אתה צריך להשתדל לא להכנס לחלומות בהקיץ, או שתמצא את עצמך אבוד לגמרי. תנסו להתרכז במבחן, ובבקשה, באמצעים טבעיים! לקחת ריטלין סתם יגרום לכם להיות זומבים מפחידים.

מה שאני עושה

ברצוני לציין שהפרקים האחרונים של אוואטר שוחררו לאינטרנט ולכן אני מאושר. בכל מקרה, הכנתי לי קרעת פופקורן ענקית (וקיסמי שיניים, הפופקורן הזה הוא השטן!!! ) ועל זה ביזבזתי- טוב לא ממש בזבזתי כי זה היה מגניב- אבל לקח לי יום שלם לראות את הפרקים.

משעמם לי. זה החופש הכי משעמם שהיה לי.

- "הלו?"

- "מרחבא!"

- "אה כן, הגעתי לביתו של נסראללה?"

- "נסראללה ובניו! יפיף! אחמד! נאזם! חימיר! מוחמד! ראשיד! אסלן! ועוד כמה שאני לא זוכר את שמם!"

- "אה כן, מדבר אשחר מישראל. אולמרט אמר שיש לך ציצי של בחורה ושאתה לא מתקלח!"

- "כוסשלאמא שלו! אני אפוצץ לו את הראבק! נזים! תכין את הקטיושיות!"
- "תודה ושלום!"

הייתי רוצה להרים טלפון לאדון הנכבד ולבקש ממנו להמטיר עלינו עוד כמה מטחי קטישיות. לפני שתצלבו אותי- אני לא אנטי ציוני! אני פשוט משועמם. אני יודע שהיו אנשים שהתחרפנו במקלטים, אני לעומתם טייליתי בכל הארץ ובכל יום הייתי באטרקציה אחרת כי הכל היה חינם לתושבי הצפון. ובגלל שאני חזיר אגואיסט מצידי שתפרוץ עוד מלחמה. תוך יומיים אני אמצא את עצמי באילת עם שייק בננות ושלוש בנות בבגדי ים.

או רק עם שייק בננות.

עכשיו אני חושב לעצמי כמה מצחיק יהיו כל תגובות הנאצה "חזיר אגואיסט!", "בטח אתה תיהיה משתמט! יא אומו! יא זבל!" וכאלה.

מה לעשות שנמאס לי לראות את סאות'פארק בVOD ולספור ליכלוכים בפופיק שלי?! אני רוצה אקשן!

תובל אמורה לחזור בעוד כשבוע וחצי ואז אולי נתכנן עוד מפגש.

ליבי מתמלא אושר.

כל מי שרוצה להציץ בשיחות איימיל מלאות הגעגועים מוזמן לרדת לפוסט הבא, או במילים בלוגריות למדיי:

 "למטעעעעעעעעעעע!!!11 סליחההה על ההקפצההההההה (סתםםם נראהההה לכםם שסליחההה למה מי אתםםם ביכללל?!!?$@#)"

לימודים.

אולי אני בכלל רוצה לחזור ללימודים. אולי חיכיתי לשווא שנה שלמה לחופש משעמם.

אולי זו הסיבה שאני בורח לתל אביב כל הזמן. כי אחרי ארבע עשרה שנה נמאס לי להיות תקוע באותו המקום ולא לראות עולם.

אני כל כך עומד לדפוק את הראש בהודו. אל תחשבו שזה כי אני רוצה כרגע, הודו זה מקום מסריח עם הודים מפגרים שלא מחרבנים בשרותים.

אבל כנראה שעוד כמה שנים אני ארצה.

איזה עצלן אני, הא?

זו הפעם הראשונה מזה חודשיים שהעלתי ציור נורמאלי ולא כותרת מכוערת בראש הפוסט. כפיים לי!

התיסכול הכי גדול הוא שאימא שלי באילת, והיא לא לקחה אותי! חוצפה! אני אתלונן על נטישה או משהו כזה

היא לקחה את התינוק ל"שבועיים הבראה" באילת (או בעברית- שבוע התרחקות מארבעת הקרציות שמוצצות לי את הדם מאז שהם נולדו)

איזה פוסט לא מפוקס.

ולסיום:

אני אובססי אל האישה הזו. היא הדבר הכי מגניב שאלוהים ברא (אחרי אוואטר, ותפוחים).

אלן פייג' היקרה, שיחקה בסרטים כגון ג'ונו, הארד קנדי, אקס-מן, והסרט החדש אנשים חכמים.

והיא סמל המין הרשמי שלי. ואני חולה לה על התחת.

תובל מקנאה, כמובן. אבל שתקנא עד מחר!

וכפי שאמרה האומנית העתיקה, מיכל אמדורסקי ה... אה...כן..:

"אניייי מאוהבתתתתתתתת (ובאאאא ליייי לשיםםםםם לקקקק ורודדד ולרקודדדד בשיריםםםם של בריטינוש ספירוס! גימי מור! גימי מור!)"

Upside down
Who's to say what's impossible and can't be found
I don't want this feeling to go away