לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


תיאור בלוג זה מיינסטרים מדיי בשבילי

Avatarכינוי: 

בן: 31

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2011    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

המטורף בפוסטתמונות ענקי מסן פרנסיסקו!


 

לפני שאתחיל את הפוסט, אני יודע שרוב הקוראים שלי ממש רוצים לסקול אותי בעשרים ושמונה אבנים ובקבוקי סמירנוף. הסיבה שלא עידכנתי כבר כל כך הרבה זמן (ושילמתי על זה בעמוד הסטטיסטיקות, דונט וורי) היא שהיה לי ג'ט לג. לכל אנשי המערות הבורים והנטל החברתי שלא יודעים מה זה, ג'ט לג בעברית צחה ונקייה הוא "ייעפת" וזוהי עייפות רצינית שנגרמת משינוי איזורי הזמן עקב טיסה. וכן, ציטטי את זה מויקיפדיה, אני לא באמת חכם. אז עכשיו, כהשהפסקתי לישון ביום ולחגוג בלילה (פחח, לחגוג! לטחון במבה ולראות מופע שנות השבעים עד שמרוב במבה אני משלשל את נשמתי!)  סוף סוף חזרתי מארצות הברית! *כפיים! כפיים!* אני בטוח שכולכם ממש בוכים עכשיו, כי אוף! חזרתי!

 

בשתיים עשרה בלילה אבא שלי הסיע אותי אל תחנת האוטובוס בבית הספר, ומשם עליתי על האוטובוס לנתב"ג. זו הייתה הטיסה הראשונה שלי, ולכן נורא התרגשתי, וחרפנתי אנשים אקראים באוטובוס. הגענו לנתב"ג, ואני צילמתי את שיר.

 עשו לנו בדיקה מקיפה וחיללו את פרטיותינו, ואז עלינו למטוס לבריטניה. ברוב הטיסה ישנתי, או צילמתי דברים מהחלון (כמו כותרת הפוסט).

 

בסופו של דבר הגענו לבריטניה. בריטניה! בריטניה! עם אנשים בריטים! עם מבטא בריטי! ואוכל בריטי! וחפצים בריטים! והומלסים בריטים! אעעע! אוי, סלחו לי. לרגע חטפתי התקף אמילי, זה קורה במשפחות הכי טובות. בכל מקרה, אחרי טיסה מייגעת ברמות מטורפות (איי מין איט, רמות ממש מטורפות) הגענו לסן פרנסיסקו אשר בארה"ב! תוך כדי הנסיעה אל האכסנייה בה נישן ללילה אחד, צילמתי כמה דברים מהאוטובוס.

 

ביום השני הגענו אל בית הכנסת הרפורמי (מין חילוני כזה) ואני ואיילון פגשנו את הילד אשר נתארח אצלו, ג'ייקוב הנדרסון!

כמה תמונות מבית הספר "ברנדייס"- בית ספר יהודי בסן פרנסיסקו.

ובשלוש בצהריים, נסענו אל הבית של ג'ייקוב. הנה תמונה מהמרפסת שלו:

ואז, ג'ייקוב ואימא שלו לקחו אותי, את מארק (חבר של ג'ייקוב) ואת איילון אל גבעה משם יכלנו לראות את כל סן פרנסיסקו.

ג'ייקוב מופתע מן הנוף!

 

מימין לשמאל: מארק, איילון, אני הלא פוטוגני, אמא של ג'ייקוב, וג'ייקוב!

 

ואחר כך, הלכנו לרחוב הייג' אנד האשבורי, שידוע כרחוב ההיפים הכי גדול בעולם! הלכנו לחנות דיסקים ענקית וקיניתי את דנפנטלי מייבי של אואזיס, ואז נגמר היום הראשון.

 

 

מהימים הבאים התמונות מתחילות להתדלדל, לא היה רגע לצלם. רק מכאן ולשם כל הזמן.

ביום השני עלינו על אוטובוס בית ספר צהוב. כן! כזה מהסרטים! אלוהים ישמור!!!!11אחתאחת

 

משם נסענו אל "גלייד", והכנו אוכל להומלסים. (אני גנבתי מהם את האוכל אחר כך! מוהא-הא-הא-הא) אחר הצהריים, משפחת הנדרסון לקחה אותנו לטייל על חוף הים, ועלינו על צוקים עצומים. וכשאני אומר צוקים עצומים, אני מתכוון ענקיים!

 

אל המסע הנפלא התלווה אלינו אלייז'ה, חבר טוב שלי ומסתבר שגם של ג'ייקוב. את אלייז'ה פגשתי בשנה שעברה, כשהכיתה שלנו באה אלינו לבית הספר. (זוכרים?) אז בכל מקרה, הנה אלייז'ה:

 

בלילה ביקשתי מאמא של ג'ייקוב לקחת אותנו אל חנות משחקי וידיאו כדי שאוכל לקנות לאחים שלי מתנות, קניתי להם את טקן 5, בודקאי 3, ומשחק של סטאר וור. ואז הלכנו לישון, והיום הבא היה יום חופשי עם המשפחות המאחרות.

משפחת הנדרסון לקחה אותנו בהתחלה לרחוב עצום מלא בציורים ממש מגניבים של אומני רחוב.

ומצאנו גם את הכיתוב הזה:

ואז הלכנו לקניון ענקי ואני קניתי חולצה מגניבה שמהבהבת ע"פ מקצב המוסיקה שהיא שומעת.

]

 

הלכנו לאחר מכן לצ'יינטאון, קניתי שורקנים (כוכבי נינג'ה) שהחרימו לי אותם בשדה התעופה, מקלות נינג'ה (נונצ'אקות), כדורי פעמונים לאימא שלי (היא אוהבת את השטויות האלה) ותמונות? לצערי הרב אין. המצלמה שלי שבקה חיים באותו היום, ברגע שאשיג תמונות אערוך ואפרסם.

בערב הלכנו למסיבה עם כל הילדים המארחים והילדים שבאו אלינו שנה שעברה, מה שגם אומר שאיזי- הילדה הכי מגניבה עלי אדמות, הגיעה!

 

תמונות מהמסיבה:

 

ביום הבא נפרדנו בצער מהמשפחות המאחרות ונסענו לקמפוס אחר של ברנדייס, מעבר לגשר הזהב- ב"מרין".

הגענו לברדנייס אבל לא קיבלנו שום קבלת פנים ענקית כמו שקיבלנו בסן פרנסיסקו. אולי זה כבמרין כולם נורא עשירים, עשירים הם אנשים נוראיים. אז תמונות מהמשפחה המארחת אין לי, אני רק אוסיף עליהם שהם מאוד נחמדים אבל ממש חנונים, אפילו יותר ממני.

ביום הבא ביקרנו בפארק הכי גדול בעולם, ועברנו אפילו ליד גן התה הסיני.

ביקרנו בעוד מקומות, וצילמתי תמונה מגניבה:

בדרך חזרה לאכסניה (שאותה הלכנו ברגל, היבלות ברגליים שלי יעידו על כך) ראינו סנטה כזה כמו בסרטים שילדים יושבים עליו ומבקשים מתנות. הסנטה הספציפי הזה, לקח סמים קשים.

 

וביום האחרון, הלכנו לאצטדיון של הג'ייאנט. (זוהי קבוצת בייסבול)

 

ואו, באמת שעברתי הרבה. ואי אפשר להגיד לא בתמונות ולא במילים את החוויה שעברתי שם, וכמה כיף היה לי.

בכל מקרה, להלן רשימת הקניות המפורטת שלי מארה"ב:

  • חולצה שזוהרת על פי קצב המוסיקה שהיא שומעת.
  • כוכבי נינג'ה ונונצ'אקות.
  • חוברת קומיקס של משפחת סימפסון
  • שלוש חבילות סיכות של הביטלס.
  • דנפנטלי מייבי של אואזיס.
  • אוסף של כל העונה התשיעית של משפחת סימפסון.
  • כדורי פעמונים סינים.
  • מחמם נייד של כוסות לאבא שלי, שהקפה ישאר חם!
  • שלושה משחקי פלסטיישן ומשחק מחשב אחד.
  • מחבט וכדור בייסבול מקצועיים.
  • מכונית גדולה מהחיים שנוסעת על קירות ועל התקרה! (אשר נהרסה ע"י האחים שלי)

ואני חושב שזהו! היה כל כך כיף, כל כך נהנתי. ומעכשיו נחזור לשגרת עידכונים רגילה, וכולי.

בחופש חנוכה הזה: הסוף של עלילות ישראבצפר!

בתחילת השנה החדשה: עיצוב חדש!

 

חנוכה שמח לכולם!

 שישב בסן פרנסיסקו על המים...

אה, וכמובן... שפרה נצחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כן!!!!!!!! זין על כל הבובלילים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נכתב על ידי , 20/12/2008 18:23   בקטגוריות סן פרנסיסקו, ארה"ב, פוסטתמונות, שחרור קיטור, בית ספר, תמונות, פוסט תמונות, ארה"ב, גם אני אוהב את שפרה  
93 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעל. (: ב-25/12/2008 23:15
 



המטורף בהודעת תכף אשוב יפה מאין כמוהה.


תכף אשוב!

זאת אומרת, בעוד עשרה ימים, עם פוסט תמונות ועיצוב חדש ומייק-אובר שלם לבלוג! וכמובן, הפרק האחרון של עלילות ישראבלוג (החלטתי למתוח אתכם עוד קצת!) חלון התגובות פתוח לדיונים וזיונים. שיהיה לכם דיונים נפלאים וגעגועים אליי, בעיקר!

שממש אבל ממש מתרגש לקראת הטיסה!

נכתב על ידי , 2/12/2008 18:52   בקטגוריות סן פרנסיסקו, תכף אשוב, מטוס  
128 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של המטורף ההוא ב-20/12/2008 21:53
 



המטורף בסמינר ההכנה לפרוייקט סן פרנסיסקו, והמספר 23.


פרוייקט סן פרנסיסקו הולך ובא. בעוד כשבוע וחצי (!) אני עולה על המטוס וטס אל הפדרציה היהודית בסן פרנסיסקו להתארח עם משפחה אמריקאית לעשרה ימים. את רוב הדיבורים על זה כבר דיברתי בפוסט הראשון. בפוסט מעניין ויפה כמו הקשת בענן הזה אדבר על שני ימי הסמינר שביליתי בבית הספר, ישנתי בתוכו והכל כהכנה אחרונה לקראת הטיסה. ביחד עם סוף הסמינר, גם הפוסט הזה הוא סוג של סגירת מעגל.

 ובכן, חדל דיבורים, נתחיל בפוסט! יאלה! עכשיו! קדימה!

 

הכל התחיל אחרי הרבה דיבורים על זהותינו היהודית, על איך צריך להתנהג בארה"ב (אסור להגיד שיט, למשל- משום מה), וכל מיני דברים שוליים ולא מעניינים ובסוף הגיע הקטע לו כולנו חיכינו- ההפסקה! ווהו! להסתובב בבית הספר כחשוך בצורה פסיכית רק נותן לחדר מתמטיקה להראות יותר מפחיד ממה שהוא, אבל הוא נותן כמה יתרונות. כמו לדבר על דברים מפחידים ולהפחיד את הבנות שצורחות.

משיחה על כת השטן השיחה גלשה אל המספר 23. אם מישהו לא מכיר את המיתוס סביב המספר, אתקצר לכם אותו כאן:

לפני המיתוס, המספר 23 נמצא בכל מקום. כל מקום בו יש מספרים או אותיות מוביל כך או כך אל המספר עצמו-

על המיתוס נעשה גם סרט בכיכובו של ג'ים קארי, אבל זה לא שורש העניין.

הקטע הוא שהמספר עצמו באמת מחרפן אנשים כי נראה שהוא רודף אחרייך. האמת סביב זה שאם מתאמצים אפשר למצוא כל מספר בכל מקום, ובמיוחד את הספרה 2 ואת הספרה 3 וזה בסך הכל בולשיט רציני. אבל- כמה שניות לאחר שדיברנו על זה, ילדה אחת שהלכה איתנו צעקה "תראו!" וראינו ילד רץ לידנו שעל החולצה שלו כתוב בענק "23". כולנו דיברנו ואמרנו "וואי איזה קטע איזה צירוף מקרים" אבל צירוף המקרים נעשה בהמשך הערב למאוד מפחיד...

 

המשכנו ללכת ונתקלנו במכונית שעל לוחיץ הרישוי שלה היה כתוב בדיוק בסוף "23". כמובן שזה לא דבר כזה מדהים אז התעלמנו, אבל כשראינו שלושה מכוניות ברצף בסופן "23", התחלנו להתחרפן. התחלנו לנסות למצוא אותו למשל בשם שלנו- שימו לב לכמה עובדות שמובילות ל23 וגם דברים מוזרים שקרו לי עם המספר הזה.

 

  • תאריך יום ההולדת שלי: ה23/11/93 - העשרים ושלוש בהתחלה מובן מאילו. אך כמה זה אחד ועוד אחד? שתיים. אם נוריד את 9 מכל המשוואה הזו נקבל 23/2/3. ונוכל להפוך את זה ל23/23.
  • כשחיפשתי כדי למצוא משהו על "אשחר כהן" שקשור ל23 חיפשתי "אשחר כהן" בגוגל, בשורה למעלה מצד שמאל היה כתוב כמה תוצאות נמצאו: תוצאות 1 - 10 מתוך כ- 18,800 עבור אשחר כהן ‏(0.23 שניות) 
  • כמו שאמרתי, שלוש מכוניות ברציפות עם המספר 23.
  • אותו הילד שראינו רץ עם החולצה ועליה "23", ישב בכיתה והמנורה היחידה שלא עבדה וממש הבהבה הייתה מעליו.
  • אה, ו2 לחלק ל3 יוצא 0.666

(איזו חפירה, אבל כשסיפרתי את זה לילדים בכיתה הם אמרו שזה מטומטם! אבל זה נכון! תזהרו! המספר ירדוף אחריכם כפי שהוא רודף אותי! *צורח ורץ במעגלים*)

אה.. אניוואי קצת סטיתי מהנושא העיקרי. כשסיימנו להתחרפן אני מאי ואייל יצאנו לנו לטייל בעולם הקשוח והאפל של בית הספר והסתובבנו פה ושם, ראינו את "אל תתעסקו עם הזוהן" ואז בבוקר שלמחרת (היום) יצאנו לטייל בבית הכנסת של הקיבוץ ואני נרדמתי. (בבית כנסת!)

ואגב, למי שלא הבין למה ביום רביעי לא יצא הפיילוט של בטיטול במעריב לנוער, מסתמן שהוא יצא בשבוע הבא.

 

אז ב4/5 הבלוג יכנס לפגרה של עשרה ימים, ויחזור בפוסט תמונות ענקי מסן פרנסיסקו והרבה סיפורים. בפוסט הבא תיהיה הפתעה רצינית מאוד וגם בפוסט שאחריו. ולסיום, זוכרים את להקת "מתה מעייפות בצ'כוסלובקיה"? הלהקה הכי מדהימה בעולם? אז קבלו את הסינגל הראשון שלהם שיתפרסם פעם בפוסט. מוכנים? קבלו את עדי, הילית ותובל בשיר "תקשיב לי בייבוש"- השיר שכולכם לא תפסיקו לשמוע עד שיגלו שאתם שומעים את החרא הזה!

 

 

 

שמרגיש שיש יותר מדיי מספרים בפוסט הזה.

נכתב על ידי , 21/11/2008 18:04   בקטגוריות 23, סן פרנסיסקו, בית ספר, סמינר, טימטום, התרגשות  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של המטורף ההוא ב-22/11/2008 20:39
 




דפים:  
241,820
הבלוג משוייך לקטגוריות: החנונים , הומור וסאטירה , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשחר כהן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשחר כהן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)