אז ה-ABC נדחה ביום, בגלל טמטום דיי גדול וחוסר שליטה עצמית. נו מילא.

היה לי מאד קשה היום. הקושי שלי לא בא ממצב פיזי של רעב וקרקורי בטן- אני יכולה להסתדר עם 500 קלוריות ליום לנצח. הבעיה היא השגעונות שהנפש שלי עוברת. (משפט לא חכם, כי אצל כולם זה ככה, לא?)

בכל מקרה, רציתי להישבר. להתחיל מחדש ביום אחר, בזמן אחר, במציאות אחרת...

התחלתי לצאת עם מישהו דבוע שעבר. הוא מושלם. נראה טוב, חכם, יודע להצחיק אותי ולגרום לי לחייך, בא מבית טוב ולא מחפש חארטות.

ולמרות כל זה רציתי לגמור את הסיפור. רק כי אני מפחדת שזה יפריע לי לרדת במשקל, שזה ישבור את הדיאטה. אני 7 שנים בתוך זה, אז כנראה שמשהו אני עושה לא בסדר, ולא עתם העובדה שהוא יכנס לי לחיים ועכשיו נצא ונהיה הרבה זמן ביחד יגרום לי לא להצליח. הפנמתי את זה במהלך היום וחזרתי לעצמי, ומאותו רגע נהייה לי קצת יותר קל. ההשלמה עם כך שאני בדרך הנכונה ועושה את הדברים על הצד הטוב ביותר היא אדירה.

הפוסט הזה יצא קצת לא מובן ומבולבל, אבל אני מפחדת להפסיד תומכות עקב שעמום טוטאלי בדבריי, אז אני אולי ארחיב (ואחפור) בעתיד, כשיהיה לי קצת יותר פז"ם בגזרת הבלוג.

משקל: 67.3 ק"ג

תפריט:

בוקר- 7 שקדים [64]

צהריים- 2 תפוחים [156]

ערב- סלט [97], טונה [131]

סה"כ 448 קלוריות.