בשידור חי

יום בהיר אחד נולד ילד למשפחת כהן אחרי שמונה שנים שנולדה אחותי השניה ושנתים לפני נולדה אחותי הבכורה.

ההורים החליטו לקרוא לו יובל[אמא שלי אהבה נורא את השם].

הוא היה ילד שחום והיום הוא שקוף... והוא היה כל מני דברים לא מענינים נגיע לגיל 2...

בגיל שנתים אחותי נולדה קראו לה אופיר...הייתי נעבור לגיל ארבע...

יובל הגיע לגן מאור[גן בקרית שמונה] שם הוא היה עם שלי ידידתו הטובה מגיל מאוד מאוד קטן [עד היום] ועם עוד ילדים כמו אולגה וכמה ילדים שעד היום הוא איתם ביסודי ונשאר איתם בקשר למרות שעבר לבית ספר אחר...

הוא עבר לכיתה א' והיה נחמד עד כיתה ו'[היה מלא דברים אבל זה לא מענין גם מה שכתבתי עד עכשיו היה ממש משעמם אבל לא חשוב...

- בכיתה ב' הוא התחיל ללמוד כינור אחרי שנתים של שכנועים [הוא לאמא שלו] אין לי מושג מאיפה זה בא לי ...

- בכיתה ד' סבתא שלי נפטרה...[סבא שלי פטר לפני שנולדתי 5 חודשים לפני...]

הוא הכיר מלא ילדים והם חברו הטובים... חחח.

בחופש הגדול[ רגע רציני...] הייתה מלחמה והוא העביר "חויות" 8 ימים במקלט ואז נסענו למרכז למשפחה כל הדודים במרכז קרובי משפחה של אבא שלי- הכל!

בכיתה ז' בחודשיים הראשונים הוא למד בקרית שמונה בבית ספר "דנציגר" בית ספר של פרחות וערסים בכל הדרגות בפוסט הבא אני אכתוב דרגות של ערסים...

אחר כך הוא עזב לקיבוץ עמיר לבית ספר "עינות ירדן" בצפר סבבה!!! שליטה!!!

חופש גדול- בר מצווה...

כיתה ח' - לומד בעינות ירדן הכיר עוד חברים שהצטרפו ועוד בלה בלה בלה! עד עצם היום הזה...

סיפור זה נכתב עלי ועל ידי...

- פוסט זה לא היה מתוכנן היה מתוכנן משו אחר... אבל החלטתי לוותר על הפוסט הקודם ולכתוב את זה כדי שיהיה לפחות עדכון