עלילותיו של אחד בדרום אמריקה

פוארטו דה איגואסו 25/11 12:00

פארק איגואסו. אני רעב.

היום זה היום השלישי שלנו בפארק הזה. כעקרון אנחנו אמורים לראות את החלק הכי יפה של המפלים היום, אבל אני קצת מותש אחרי היומיים שהיו לנו. החום נוראי, הלחות 100% ויותר, יתושים, זבובונים ושאר חיות טרף - כנראה בגלל האזור הטרופי.

אני כותב עכשיו תוך כדי נסיעה ברכבת קטנה שיש בפארק. זו ממש רכבת עם מסילה ותחנות בכל מיני מקומות בפארק, מאד נחמד.

לפני יומיים היינו בצד הברזילאי של הפארק (יש צד מברזיל ויש צד מארגנטינה) ושם עשינו טיול אופניים, קיאקים, שחייה בנחל וראינו את כל המפלים מהצד ההוא.

הנה כמה תמונות רקע יפות מהטיול:

עוד כמה תמונות נוף:

הרבה פעמים רואים טשטוש בתמונה, זה בגלל הרסיסים של המים. הצילום היה קצת קשה כי העדשה נרטבת לעיתים קרובות.

תראו כמה קרוב אפשר להגיע:

הנוף הפראי של הפארק מלא בחיות טרף מסוכנות:

היום ואתמול אנחנו מטיילים בצד של ארגנטינה שבאמת קצת יותר מרשים. למרות זאת התמונות היותר יפות הן מהצד הברזילאי, כי אז רואים את כל המפלים מרחוק ובבת אחת. החום והלחות הופכים את כל העסק למתיש ביותר, ומה שמשעשע זה שעם כל החום ירד גשם שוטף במשך היום השני ככה שהיינו צריכים לנטוש את המפלים באמצע.

חוץ מזה באמת קשה לתאר את החוויה במילים, אני מקווה שהתמונות יתארו קצת יותר. בכל אופן צילמתי גם כמה תמונות בזום גבוה של אותו אזור, ואני מתכנן להדביק אותם בבית לתמונה אחת גדולה, ככה שיהיה לי פוסטר-איגואסו תוצרת בית.

אחד הדברים היפים שעשינו במפלים זה נסיעה בסירת מירוץ מתחת למפלים. משיטים אותך קרוב ככל האפשר למקום שנקרא "לוע השטן" - שהוא בעצם קצה הנקיק שאליו נשפכים כל מפלי האיגואסו. אתה מגיע ממש קרוב למפלים, יש המון גלים וכל הסירה משקשקת, מים נשפכים עליך מכל הכיוונים וכולך נרטב, צרחות מכל כיוון - בקיצור חוויה ממש אדירה :))

זה לוע השטן מרחוק (מהצד של ברזיל):

ככה נראית סירה מבפנים:

לוע השטן אבל הפעם מלמעלה (מהצד של ארגנטינה):

תמונות פסטורליות מהצד של ארגנטינה:

עוד דבר ששווה להזכיר זה ההוסטל. מקום שנקרא Hostel Inn - אחד השווים! ברור שיש מלונות שפחות ברמה ממנו. הוא נמצא על צד הכביש באמצע יער. יש בו בריכה ענקית ובר צמוד, שבו מנגנים גרסאות כיסוי ברגאיי לכל מיני שירי MTV מוכרים. בכל פינה אתה רואה בנות יפות בבגדי ים ודרינקים ביד - כמו איזו מן מסיבה שלא נגמרת. בלובי יש את האינטרנט, שולחנות סנוקר, פינג-פונג וכו' - והם אפילו פנויים רוב הזמן. ועוד דבר חשוב, לא צפוף בכלל.

בערב השני למשל היתה מסיבת ברביקיו - סטייקים בשיטת אכול כפי יכולתך והופעת ריקוד ברזילאית - בקיצור באמת שווה. כל זה דרך אגב בפחות מ-30 ש"ח ללילה.

תמונה של ההוסטל (הבריכה מסתתרת בין העצים):

זו תמונה של אופיר המגלה כי ארז יותר מדי דברים בבית ועכשיו הוא לא מצליח לסגור את התיק. שימו לב לשיטת התיוק - כל פריט מקבל ניילון נפרד. בסיכומו של דבר אופיר נאלץ להיפרד ממספר חולצות ולתת לי את הנעליים שלו (בהמשך אסביר למה).

לגבי ישראלים - אין כמעט כאלה, היתה קבוצה אחת שפגשנו וזהו. במפלים פגשנו יותר. לדעתי הסיבה היא שישראלים נוטים להתקבץ בהוסטלים "ישראליים" והמקום שהיינו בו לא נחשב כזה. רוב האנשים שפגשנו הם אוסטרליים או אירופאים, בעיקר גרמנים.

אנחנו ביקשנו חדר של 4 (יחד עם הצרפתים) אבל בסוף הם נכנסו לחדר אחר כי היתה איזו בעיה בהזמנה. כך שרוב הזמן היינו רק 3 בחדר, אופיר, אני ובחורה מסיאטל בשם ג'ין.

יצא לנו להכיר המון אנשים נחמדים - בעיקר גרמניות והולנדיות - מתוכן אזכיר בעיקר את סוזנה ונינה, איתן העברנו ערב ממש נחמד (ולמי שמכיר את הרקורד שלי בפינג-פונג אני יכול להגיד שהמצב לא משתפר בכדורגל שולחן).

הנה נינה משמאל וסוזנה מימין:

מדי פעם המשכנו לשבת ולשתות עם הצרפתים, טיפוסים שהתגלו כממש סבבה.

פסקל - מנהל call centers לשעבר בן 48 - מתנהג כמו בן 20 - לדעתי היה פעם רוצח שכיר. כל פעם הוא צץ עם בקבוק ויסקי חדש שהוא בדיוק קנה ומזמין אותנו לשתות. חוץ מזה הוא מצליח להסתדר עם חולצה אחת בלבד.

אלן - מתכנת מחשבים בדימוס (?) - צעיר יותר (40?) - הצד השפוי יותר בזוג הזה.

שניהם מדברים ספרדית אחד עם השני כדי לתרגל, ככה שללכת איתם למסעדה ביחד ולשמוע מו"מ על המחיר בספרדית זה משעשע.

סטטוס בריאותי:

בהמשך לבקשות הקהל, להלן כמה עדכונים לגבי מצבי הבריאותי. לא לבעלי קיבה חלשה.

יבלות: הנעליים מסתברות כאחת הקניות היותר גרועות שעשיתי. אין מספיק מקום לאצבעות. על כל אצבע שנייה יש יבלת בגודל בינוני. בקצב הזה אני אקנה נעלי ספורט. שקלתי לפרסם תמונה בנושא אבל אני אחסוך את זה מכם, מי שירצה אני אשלח במייל.

חתכים: בגלל הנעליים עברתי להליכה עם סנדלי שורש - עכשיו אני חתוך כולי מהם.

גב: באופן מפתיע סביר. לפעמים יש לי בעיה למצוא תנוחה מתאימה באוטובוס (או בטיסה) אבל בהוסטלים ישנתי בסדר עד כה. מה שכן זה מזכיר לי לבדוק בהזדמנות את רמת המסג' בארגנטינה :))

אוטובוס בדרך לטוקומן 26/11 8:20

אנחנו אחרי נסיעת לילה בדרך ל-tucuman ול-salta.

עדכון קולינרי קצר: הקרקרים באוטובוס יבשים, הפודינג דוחה ואין שמפניה כמו בנסיעה הקודמת. ללא ספק ירידה ברמה :)

טוב, אז עד כאן להפעם.

בפעם הבאה - Salta והסביבה.

take care !!!