| 12/2007
סלטה והעיר הגדולה קורדובה
סלטה 4/12 12:46
אני עדיין בסלטה. אתמול בערב אופיר ואני התפצלנו - הוא בחר להמשיך צפונה
לבוליביה ומדבריות המלח לטיול קצר באזור, ואני בחרתי להדרים לכיוון העיר
קורדובה. קבענו להיפגש בעוד שבוע במנדוסה, עיר היינות של ארגנטינה למרגלות
האנדים, כדי להמשיך משם יחד. אולי ניפגש שם שוב עם הצרפתים מתחילת הטיול.
ביומיים האחרונים היינו בעיר - בעיקר ואינטרנט ומנוחה - ניצלתי את הזמן
להעלות הרבה דברים לבלוג. העיר עצמה יפה מאד, עם זאת מיציתי די מהר את
הרעיון.
הלילות בסלטה זה סיפור אחר. כאן יצאנו בפעם הראשונה למועדון מקומי - well
בסה"כ זה כמו בארץ מבחינת האווירה (עשן, צפיפות) אבל אין סלקציה והמחירים
ברצפה. חוץ מזה אני רוצה לציין לטובה את חוש הקצב הטבעי של בנות ארגנטינה
(ונתונים טבעיים נוספים :)
אופיר זכה להזמנת נשיקה משתי בנות שרקדו איתנו, הטמבל החליט לסרב. הוא טען
שזה בגלל שלפני דקה אחת מהן התנשקה עם מי שאמור להיות החבר שלה, ומשהו כאן
לא הגיוני - אני טענתי שככה זה כאן וברומא התנהג כרומאי. כמו שאפשר להבין
זה הראש במקומות האלה אבל נראה לי שזה לא שונה יותר מדי בארץ מהבחינה הזו.
בכל אופן הערבים היו נחמדים מאד, וגם ההוסטל (backpackers soul) היה מצוין עם בחורה ממש מקסימה מעבר לדלפק:
קארן, בחורה מקסימה מהולנד (אך דוברת עברית שוטפת). הכרנו בהוסטל ויצאנו ביחד להופעה בעיר (cover מצוין של בוב מארלי...?)
4/12 21:00
האוטובוס שלי בדיוק הגיע. למעשה הוא היה אמור להגיע כבר לפני רבע שעה, כדי
שיהיה זמן להעמיס את התיקים של כולם, אבל הוא איחר. זה מפתיע, עד היום הכל
תיקתק כמו שעון בכל שקשור לאוטובוסים. יש לי עכשיו 16 שעות נסיעה עד
קורדובה.
23:00
עדכון קולינרי: האוכל מזעזע!! נראה לי שיש חזיר בכל דבר. יש להם
אפילו לחם-חזיר (על משקל לחם-שום אצלנו), די מגעיל. השילוב המנצח כאן הוא
כידוע גבנ"צ עם חזיר, אבל בשביל לגוון אתה מקבל את זה פעם בלחם שחור ופעם
בבגט (באותה ארוחה כמובן).
קורדובה 5/12 1:10
טוב, התמקמתי בהוסטל נחמד לבדי. כרגיל בעיר הגדולה, ההוסטלים לא ברמה גבוהה במיוחד, אבל יש כאן אנשים נחמדים ונראה לי שאני אשאר.
פגשתי בהוסטל כמה ישראליות נחמדות, והלכתי עם שתיים מהן לעשות צניחה חופשית.
בגדול, ככה זה נראה לפני:
וככה אחרי:
הייתי רוצה לספר כמה זה מרגש, מפחיד וכו' - אבל אני לא הטיפוס המתרגש וגם
לא הטיפוס המספר, אז אני אסתפק בתיאור יבש ואתן לתמונות לעשות את העבודה.
טסתי עם 4 אנשים במטוס קטנטן - הטייס, המדריך שאיתו קפצתי, צלם ואני.
לא מתרגש בכלל:
הכל צפוף במטוס הזה, שימו לב לדלת השקופה.
בגובה 2500 מ' הצלם פתח את הדלת ואז התחלנו לחפש חור דרך העננים שדרכו אפשר לקפוץ.
בקפיצה עצמה אתה לא נושם ולא חושב - הכל קורה כל כך מהר, תוך פחות מדקה
אתה כבר על המצנח. ברגע שהמצנח נפתח זה הזמן להירגע ולהנות מהנוף.
שנייה לפני:
שנייה אחרי (איזו תמונה מדהימה, אהה?)
שתי שניות אחרי:
הנחיתה גם מעניינת - בגלל שהמדריך מכוון את המצנח לנחיתה מדויקת עושים
סיבובים די פתאומיים באוויר, מה שגורם לך להרגיש כמו ברכבת הרים. דרך אגב
הגברים (או לפחות אני) מרגישים כאב קל בביצים תוך כדי, אחח קשה להיות טייס
:)
פינת הבזוקה:
הידעתם שחלק ניכר מהמכוניות בארגנטינה נוסעות על גז בישול - בעיקר
הגרוטאות? כעקרון מתקינים בבגז' מיכל גז גדול, ועושים עוד התאמה במנוע,
ואז אפשר להניע את המכונית גם על דלק וגם על גז. ככה זה נראה בתחנת הדלק
(התדלוק מתבצע מלפנים):
6/12 17:00
אני עכשיו ליד הבריכה של ההוסטל - מן גיגית עם מים בחצר האחורית - אחרי התספורת הראשונה שעשיתי בארגנטינה.
אין לי יותר מדי תוכניות לימים הקרובים. בסה"כ זו עיר של לילה, ובשביל
לראות את האזורים היפים מסביב לעיר צריך יום שלם (או במילים אחרות לקום
מוקדם :)
כעקרון אמור להיות בקרוב טיול מאורגן של חצי יום ונראה לי שאני אקח אותו.
7/12 14:04
קמתי לא מזמן, אני עם כוס הקפה של הבוקר. השגרה כאן ברורה למדי. לילה באחד
המקומות המצויינים שיש בעיר, השכמה בצהריים, אינטרנט או סתם סיבוב בעיר
אחה"צ וחוזר חלילה.
כך נראה בוקר טיפוסי בעיר:
עיקר הפעילות שלי כאן היא כאמור בלילה, אך לצערי אין לי תמונות לשתף.
בנתיים הייתי בשני מועדונים - האחד Cernavaca, עם מוזיקת MTV וקצת מוזיקה
מקומית, והשני Mitre עם מוזיקה אלקטרונית. די מדהים שלכל שירי המועדונים
המקומיים יש את אותו מקצב - על בסיס שני רבעים אם אני לא טועה - אני יכול
לפזם אותו כבר מתוך שינה.
בכל אופן בשני המועדונים המוזיקה היתה מצויינת, אווירה מעולה, בנות מהמובחרות שבקורדובה (מקומיות) והמחיר - כמעט בחינם.
לגבי אנשים (נו, נשים), פגשתי כמה תיירות נחמדות שאיתן יצאתי למקומות
האלו, שלא לדבר על זה שבאמת קל להכיר כאן אנשים חדשים. איכשהו - אולי זה
אני ואולי בגלל אווירת הטיול - כולם כאן ידידותיים מאד.
עדיין, התקשורת עם נשים בשפה זרה עלולה להסתבר כקשה במיוחד. שיחה טיפוסית עשויה להיראות כך:
?Alon: Hola, havle ingles -
...Nice Argentinian woman: Ohh, no... perdon -
.Alon: Hmm. Bueno -
אך גם באנגלית זה לא תמיד קל:
- Alon: bla bla bla... What is your name?
- Nice woman: Fonny. bla bla
bla...
two minutes after...
- Alon: So what is your
name?
- Angry woman: I told you two minutes ago!
- Alon: No you
didn´t.
- Angry woman: I did! It's Fonny!
- Alon: Ohh, I´m
sorry, I thought you said "funny"...
- Very angry woman: It´s not
funny!
חוץ מזה לראשונה פגשתי ישראלי "נורמלי" - יענו חושב כמוני. באופן לא מפתיע
יש לו רקע דומה לשלי. יכול להיות שנשכור ביחד דירה בברזיל בזמן הקרנבל.
נראה.
8/12 14:25
אני מסטול מעייפות. כעקרון אני אמור לצאת עכשיו לחצי יום של טיפוס צוקים
והליכה בשטח אבל המדריך מתעכב. אנחנו רק 4 אנשים - צריך להיות נחמד, קבוצה
קטנה.
הפיצה מהבוקר עדיין מסתובבת לי בבטן - האמת מתחיל להיות קשה עם האוכל השמן.
יש כאן משהו מאד טעים שנקרא lomito - סנדוויץ' בשר - שזה בעצם סטייק בתוך
סנדוויץ'. אתה מקבל את זה ביחד עם חביתה, גבנ"צ, ham, חסה ועגבנייה, לרוב
יש גם זית לקישוט. מה שכן אתה צריך לשכב אחרי זה ורצוי שתהיה בטווח של 10
דקות מהשירותים הקרובים.
לומיטו:
15:30
המדריך (מקסיס) עוצר אותנו בצד ומזמין אותנו לבירה קרה שהוא מוציא
מהבג'ז. ואללה :) כבר הזכרתי את הרגעים הקטנים של האושר שאתה מוצא בטיול ?
15:35 הפיצה מחליטה שהיא רוצה לצאת. עכשיו.
15:40 אני רגוע, אבל מקסיס מגלה ששכח את המפתחות של הרכב בבגאז'.
15:55 איך אפשר להוציא אותם לעזאזל... ?
16:30 מחכים לאמא של הבוס של מקסיס.
17:00
אמא הגיעה, סוף טוב הכל טוב (אם כי מקסיס טוען שזה ככל הנראה היום
האחרון שלו בחברה). כדי לחגוג אנחנו מנצלים את הזמן שנותר לו בדרך הטובה
ביותר שאפשר :)
היינו ככה קרובים להיתקע כאן לילה:
כאמור המטרה המקורית היתה טיפוס צוקים (מסתבר שזה שאני עושה - עשיתי - 20 מתח לא עוזר לי במיוחד. "זה הכל טכניקה"):
אחח איזו גמישות :)
קורדובה, בית חב"ד 20:30
באתי לספוג קצת אווירת חנוכה. ציפיתי לפגוש המון ישראלים, אבל היתה כאן רק
קבוצה קטנה של בנות ישראליות, חמודות וגלמודות. אחח, קשה :) טוב הן היו
דתיות כמובן, הדליקו את הנר עם כל הטקסיות, כולל השירים, והזמינו אותי
לארוחת סלט ונקניקיות כשרים למהדרין. היה כיף :))
מה עוד? לא הרבה.
היה כיף מאד השבוע הזה, הרבה חוויות.
אני מניח שבזאת נגמרה החוויה העירונית שלי בארגנטינה, הערים הבאות הן יותר
תיירותיות (מנדוסה, ברילוצ'ה) ואני מניח שאני אטייל יותר בחוץ.
תמונת פרידה מקורדובה:
תודה לכל מי שקרא בבלוג, אני נהניתי לכתוב !
cheers,
אלון
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
