עלילותיו של אחד בדרום אמריקה

אי שם בקיבוץ בצפון הארץ - 1.3.2008 21:40

אני יושב בבית של ההורים ומגר**.

חזרתי לפני שבועיים ומאז לא עשיתי הרבה (אם לא מביאים בחשבון סקי קצר בחרמון + טסט לאוטו + קניית מחשב נייד חדש).

לפני שאוכל לעשות דברים אחרים - מועילים יותר לעצמי ולאנושות - יש משהו שאני חייב לעשות והוא לסיים עם הבלוג הזה :)

ושלא תבינו לא נכון, נהניתי מאד לכתוב אותו וגם מהתגובות שקיבלתי (דרך הבלוג או מחוצה לו), אבל הגיע הזמן להמשיך הלאה. מה שיישאר מכל הסיפור הזה הוא מזכרת יפה, וכשתתקוף אותי הנוסטלגיה בעוד כמה שנים אני אדע היכן להסתכל :)

ועכשיו לחלק האומנותי - הסיפורים שעוד לא הושלמו מברזיל.

לאחר שבועיים בקיבוץ ועוד שבוע באיטליה, התקופה בברזיל נראית כמו חיים אחרים.

אני לא זוכר הרבה, אבל התמונות יצאו משהו משהו :)

ריו דה ז'נרו - 5-11.2

העיר הכי יפה בעולם!!! העיר נמצאת על חוף הררי מאד ומיוער מאד. מה שאומר שיש בה נופים מדהימים וכולה ירוקה.

על הטיילת...

קולטים כמה ירוק? פעם היה כאן גו'נגל והיום זו עיר.

באמצע העיר, פתאום הר.

הגענו לכאן מתוך מטרה להעביר קצת זמן על החוף עד "מצעד המנצחות" - האירוע הכי מתוייר בריו בתקופה הזו.

לצערנו בימים הראשונים ירד גשם כך שלא ראינו הרבה...

בין השאר עלינו לראות את הפסל המפורסם של ישו - פסל ענק בגובה של 30 מטר שנמצא על אחד ההרים הגבוהים בסביבה. את הפסל אפשר לראות מכל נקודה בעיר... לאות הזדהות כולם (כן כן גם אני) מצטלמים ליד הפסל עם ידיים פרושות.

רואים את הפסל בצד ימין למעלה... ?

לצערי בגלל הגשם לא ראינו נוף, אבל גם זה יפה.

מהיר ועצבני 3, תמונת פרסומת :)

האוכל היה ונשאר סבבה.

בתמונה - סושי כפי יכולתך... מתי, מתי גם אצלנו?? :)

יאמי :) כאן שתיתי שייקים מטורפים. טעים מאד.

אטרציה נוספת שיצא לי לבקר בה היא "הר סוכר", הר מאד גבוה ביחס לעיר (כמה מאות מטרים) ומאד מאד תלול.

חדי העין בודאי ישימו לב שאיבדתי את המשקפי שמש היפים שלי.

בתמונה - תחליף לא מספק.

אני מניח שההר קיבל את שמו בגלל קני הסוכר... (בצד ימין).

ואי אפשר בלי קצת חופים... ת'כלס זה כמו אצלנו, לא ראיתי שינוי גדול.

גם כאן, 10 שניות אחרי שאתה תופס צל מתחת לשמשייה בא מישהו ורוצה על זה כסף :)

בחוף קופהקבאנה המפורסם.

בחור משחק בכדור (למעשה - אגוז קוקוס).

אני אישית מעדיף פריסבי.

המון תיירים בעיר הזאת, וכמו תמיד מכירים אנשים חדשים :)

מצעד המנצחות - 9.2

מהו בעצם הקרנבל בריו-דה-ז'נרו?

מדובר בתחרות בין בתי ספר לסמבה. כל בית ספר שולח משלחת של 1000 אנשים בערך, ובקרנבל רואים את המשלחות אחת אחרי השנייה.

הן צועדות במקום שנקרא סמבדרום, שזה רחוב מסוים בעיר המוקף ביציעים ענקיים כמו במגרש כדורגל.

השופטים מנקדים את המשלחות עפ"י התלהבות, מוזיקה, תחפושות וכו'. כל זה לוקח בערך שבוע; בסופו של דבר מכריזים על הזוכים.

מצעד המנצחות הוא מצעד שמתרחש כמה ימים אחרי התחרות, ובו 6 בתי הספר הטובים ביותר מבצעים הדרן.

מטבע הדברים האווירה הרבה יותר קלילה (אין תחרות), הרקדנים - לרוב מדובר בתיירים ששילמו כסף תמורת הזכות להשתתף - פורקים כל עול וזורקים את התחפושות לקהל וכאלה. העיתונאים רוקדים ברחבה יחד עם רקדנים שיכורים, ובכלל זו חוויה קצת שונה.

החוויה מתחילה כבר ברכבת התחתית, שם נוסעים איתך הרקדנים שמשתתפים במצעד.

החוויה נמשכה כאשר קנינו כרטיסים מזוייפים. חשבנו שהשגנו כרטיסים למתחם ה-VIP במחיר ממש טוב, אבל רק אחרי שנכנסו למתחם הבנו שהם מזויפים.

למזלנו הברזילאים הם עם אכפתי שאוהב לעזור, ואנשי הבטחון הסכימו שנעלה לזמן קצר לגג של המתחם - שם קיבלנו אחלה תצפית על הקרנבל :)

מתחם השופטים.

מתחם העמח'ה.

המתחם של אלון.

מלמעלה ראינו את התחפושות המדהימות - לא ברור לי עד היום אם זו משאית מלמטה או שיש 100 אנשים בפנים שדוחפים את התחפושת.

גם האנשים עם תחפושות ממש מדהימות...

איזו השקעה, הא? פיה בכלוב.

באיזשהו שלב נמאס לאנשי הבטחון שרבצנו על הגג, אז התחלנו שוב להסביר את סיפור הכרטיסים המזוייפים.

כנראה שמצאנו חן בעיני כמה אנשים כי בסופו של דבר אחד התאים הפרטיים הזמין אותנו פנימה...

אוכל ושתייה על חשבון הבית, אבל בעיקר - היינו מטר מהמצעד ובגובה העיניים עם הרקדנים :)

בגובה העיניים.

התא שלנו - מבט מבחוץ.

התא השכן.

רמי השיג כובע למזכרת (למעשה שניים) - אין לי מושג איך הוא סחב אותם במטוס אבל שיהיה.

עוד מבני-תחפושת מדהימים...

ב-6 בבוקר, אחרי שתייה, ריקודים, כובע והרבה מצב רוח הגיע הזמן להגיד שלום :)

ולסיכום

אז זהו...

מה נגמר? כן :)

זה סוף הבלוג.

נהניתי מאד מכל הכתיבה, ולמרות שכל העסק לקח המון זמן, לדעתי יצא אחלה בסופו של דבר.

תודה תודה תודה לכל מי שטרח, הגיב, עדכן והתעניין ! זה גם עזר לי להמשיך לכתוב ולספר.

ניפגש שוב online בטיול הבא ובבלוג הבא :)

נ.ב.

מנפלאותיו של גוגל.

זאת המורשת שאני משאיר אחריי?!  :))

אדיוס !!!