לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Teenage life


סתם בלוגג אבל כדי להיכנסס !!

Avatarכינוי:  Hitomi chan

בת: 29

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2012

Happy New Year


הינה חגיגות הראש השנה כבר החלו.

ההכנות לארוחה הראשונה המשותפת של כל המשפחה!

אז כן , ככה זה אולי אצל כל המשחות השלמות. 

אצלנו,אנחנו חצי משפחה.

הורי בפועל גרושים [על הדף נשואים] ,אחותי ה"חכמה" בחרה האבא שלי.

אני לא, אני מעדיפה את אימי. תמיד ההיתי בהרגשה ובדיעה כי אבא הוא זה שהרס את המשפחה ואמא היא נפגעת שצריכה את התמיכה.

וכי הרי אחותי חושבת שזהו אבא אשר צריך את התמיכה.

אבל לדעתי היא רק הרסה יותר בבחירתה. אולי לאחר שהיה טיפה לבד, היה מבין שזהו לא מצב אידיאלי. והיה אולי חוזר לאימי.

אבל לא.

למה שחיי יאירו אלי  את אורם היפה.?

 

המצב אצלנו טוב יחסית, יש לנו די כסף לאכול, לשתות , לבלות מעט, לקצת מותרות. ולסיים את החודש.. מהכסף שאבא שלי נותן- לא. אבל

מהחסכונות שאמא שלי טורפת כן.

והעיקר יוקר המחיה עלה.. יופי. לא מועיל כי העגבניה היום עולה יותר אך אבא שלי לא נותן יותר.

אני על גבול השונאת אותו. אבל אין בכך טעם. כי סתם אשנא ולא ארוויח כלום כשהכול יגמר, בסוף המר הבלתי נמנע.

שאני מעדיפה שלא לחשוב עליו בכלל.

 

אז אצלנו יש את אימי,אחי, ואני . סבתא שלי הצטרפה "לחגיגה" .

אבל זהו, כמה חסר לי הקטע של הגבר במשפחה האבא.. 

שאיננו. ומעולם לא היה בזיכרוני, שם.

עצוב כל כך.

 

אני חושבת על  החבר שלי. על כמה כיף לו כרגע

כי תמיד כיף לו, מלבד בימים בהם אני לא עונה לו, או כל דבר אחר אשר נחשב "לאני מעמללת אותו מנטלית ונפשית"..

לרוב הוא מאושר, אינו מודה בכך, אך הוא מאושר, רואים את זה עליו.

 

מה עלי רואים? -בכי, אומללות? שנאה ותאווה וקנאה?

 

אני חושבת עליו, וחושבת על מה הוא רואה, עם מי הוא נפגש..

סבתא שלו, סבא שלו, דודיו, אחיניו, בני-דודיו.. את כולם.

הוא פוגש את כל משפחתו אשר אוהב ומעריך..

הוא מספר לי הרבה עליהם, על סבו, על בת דודתו.

על כמה מוכשרת היא, וכמה הם היו קרובים כשהיו קטנים. ..

אני מייחלת לזה אצלי -אך זה איננו.

 

עצוב, אני אבלע את הכאב , הקנאה והדמעות.

 

אני חושבת עליו, מחייך נהנה.. ושמחה.. אני חושבת עליו, על כך שדעתו מוסחת.

שלחתי לו SMS של חג שמח, ותהנה...

ואני חושבת על הסיבה למה לא החזיר לי.. אולי מת לו הטלפון.. אולי נגמרה לו הבטריה..

אולי..

אולי הוא כל כך מוסח שלא שם לב. לא שם לב למה ששלחתי.

אבל בטח ישים לב.

 

 אוף..

 ככול שהזמן עובר ככה המשפחה שלי נעלמת , המשפחה שייחלתי שתהיה שלי, המאושרת עם עצמה..

 כמה עצוב לי שדוד שלי איננו, ולא מזמין אותנו לחג ואנחנו לא אותו- כי הוא בניו יורק .. 

 דודה שלי גרה רחוק ובכלל לא חושבת או מעלה על דעתה להזמיננו, בטח יודעת , כי אימי מספרת לה, אך כמו כולם-שותקת.

 כולם כל כך שמחים ואופטימים....

 רק אני כדעתי אינה מוסחת מהכנת האכול או ציור הציור על הקנווס. חושבת על כמה רע לי, ועל כמה זה עצוב.

 

אני תמיד חשבתי שאם יהיה לי רע והחבר שלי ידע מכך, הוא יזמינני אליו. אבל הוא לא  -כמובן.

ואם מעלה על דעתו דבר כזה, מעלים אותו מייד, משום שחושש שהוריו לא יסכימו - למרות שאין להם סיבה לסרב אם יסביר.

משום שחושש שלא ארצה.. אבל הוא לא יכול להפנים? שאינני אסרב להצעה שכזו ועוד ממנו...

הוא בטח חושב על זה.. אך שותק כרגיל.

 

והינה קוראים לי.

הוא בטח חושב עלי, אני בטוח עברתי במוחו.. אני מאוד מקווה..

אראה אותו בשלישי, אני מאוד מקווה. אתן לו זמן עד תשע לענות לאימיילים שלי, ולאסמסים שלי.

אולי הוא לא יכול להתפנות למותרות שכאלו כי מוסך על ידי משפחתו האהובה כל כך.

משפחתו שמבחוץ נראית כל כך קטנה ומאושרת.

אך בתכל'ס על פי סיפוריו היא לא.. בכלל לא.

אבל אני בטוחה שברגעים שכאלו, כולם שם שמחים.

 

ולמה אני הרהרת בכך? למה אני מהרהרת במה שהוא מרגיש, או רואה או חושב.?

אולי זה עדיף מלהרהר על חיי, העצובים והקשים.

אלך היום להליכה בערב, כך שלא אצטרך להתאמץ להרדם.

אפתור מלאא תרגילים במתמטיקה ככול יכולתי.

ואעצום את עיני ככול מסוגלתי, להרדם. 

להעביר את היום. אני מחכה בקוצר רוח לראותו כבר...

ורק שש וחצי..

 

תקשיבו לגל"צ.. 

גל גל גל גל'ץ חג שמח בגלגל-לץ...

יש להם שירים טובים ~!

 

אז בנימה אופטימית זו, אאחל לכולם , חג שמח. 

כי תמיד יש אור ולא תמיד הכול חשוך.

והחושך לאו דווקא מסמל את הרעה...

והאור לאו דווקא מסמל את הטוב.

 

 


"אחלום לנצח", של 'מופע הארנבות של ד"ר קספר' 

 

"זה לא שאני לבד, אין אף אחד, אין אף אחד.

זה לא שאני מודאג, כולם (?)גומרים אצלי ביד..

גם אם שוב אעצום את עיני, השמש תזרח- כולם יחיו בטוב גם בלעדי.

גם אם לא הייתי בכלל, הבוקר יבוא!

העולם יפה מידי, העולם יפה מידי!

 

אני אחלום לנצח!  אולי אחלום לנצח ,

אני אחלום לנצח!  אולי אחלום לנצח .

 

זה לא שנאי לבד, אין אף אחד, אין אף אחד.
זה לא שאני-
אם תשאלו אותי העולם גדול מידי, העולם יפה מידי. 

אני אחלום לנצח, אולי אחלום לנצח -אני אחלום לנצח. "

 

זה שיר אדיר ואופטימי!!

 

 

 

"תראו אותי", של 'מופע הארנבות של ד"ר קספר' 

 

"תראו אותי אני שמח- סתם פתאום!!

יאהה , הכול נראה לי יפה היום,כמו חלום -סתם פתאום. 

 

אני הבנתי שלא אהיה כל מה שרציתי אולי דומה

אבל לא אכפת לי יותר כל מה שהיה אני לא זוכר..

 

תראו אותי אני שמח סתם פתאום!!

יאהה , הכול נראה לי יפה היום,כמו חלום -סתם פתאום.

 

אני הבנתי אני רוצה כל מה שהייתי אחד כזה,

שלא אכפת לו יותר כל מה שהיה אני לא זוכר.

הכול עובר ונראה לי סתם פתאום.

 

תראו אותי אני שמח סתם פתאום!!

יאהה , הכול נראה לי יפה היום,כמו חלום -סתם פתאום. "

 

 

אלו שירים אופיטימים תמימים.

 

נכתב על ידי Hitomi chan , 16/9/2012 18:18  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חברה המשך ב-15/10/2012 05:51



6,772
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHitomi chan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Hitomi chan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)