Teenage life

בכי תמרורים הוא בכי מר.

בכי מחר וחזק.

this song, really made me cry.

but i don't feel that my home. is were my parents live

i love sad songs...

"life will guide you home... and i'll try to fix you"

i'm not sure if i understoond the right meanings. but

i understand what i want to...

is it a sentes my boyfriend saying me without words...?

i really need someone to  fix me. i think i lost the belief in men.

in parents.

in some friends, it's so not....

today at school

my irst day at my last year in high school.

was so not what i wished for.

I was.... different

My best friend wasn't there.

she is in H

if you know what i mean....

And everyone were so , inside themself.

 i didn't felt belong, i just felt as im there.

I love being outside my house, that should be could "home" but , is't just not feels like it.

I love being at others and with others.

I came back from school, took ashower and cried 

cried so badly, in the middle i stopped. 

and disaded thta if i won't go to my boyfriend, i'll cry all day.

I know myself

So i went.

I forgot to tell him that, I forgot how bad was all of this part.

I forgot.

When i see him, all my life looks better

even thuough if i feel like i got oppended by him. in account of love.

i love him too much for cry sesides him.

Is't alright?

After i had to go "home" I entered my house.

Did things and when i got into my bed, under my blanket. Cold as a result of being home

I fought it, but i loose.

I couldn;t not thinking of what i thought of, anfd i made my cry

cry so bad.

i felt like -i really need to cry

like it is really happen

like it gonna happene.......I wish it'll get fine and they'll find thier way to talk and give my the life i wished for.i .

want play Tennis and i want have  a Driving license 

Now the unseeing future seems bad.

Like i'll never have.

And i need to volonter!!!!!!

אני צריכה להתנדב... לעזאזל.

לילה יטוב. מקווה שארדם. מחר יום ארוך, מאוד.

 אני מדוכאת כשאני בבית...

בחבר שלי.

אני כל כך אוהבת אותו.

ואני נוטה להאמין שה-האהבה הזו שבנינו הדדית.

ואני באמת מאוהבת בו.

שזה מטורף.

אני חושבת שזה נכון לגמרי.

ואני לא מאמינה שרבע לחצות.

אם הדברים היו ללא מחשבות כבדות ראש ומשקל.

הייתי יכולה להיות מחובקת בין זרועותיו, ספוגה בריח שלו ומאושרת.

אני מאושרת שאני איתו, איתו אני יכולה לברוח אל עולם -ורוד יותר.

טוב יותר ויפה יותר. עולם שאני אוהבת לראות אותו איתו.

אבל בחיים הדברים קשים ומסובכים יותר, לשון אצלו יהיה אתגר של הוכחת בגרות.

לקח לי חצי שנה להוכיח לאמי, שסקס זה לא הכול בחיים.

ושאנחנו בכלל לא עושים את זה.

קשה לחשוב על זה שזוג שנתיים יחד, לא עושה את זה,

אבל זה עוד קיים!

ואני באמת אוהבת אותו.

גם כשהוא מעצבן ואדיוט, גם כשאני  בוחרת להפגע , להעלב ממנו, כי הוא לא נתן לי את התשומת לב שרציתי באותו רגע.

גם אז, אני אוהבת אותו, כי פשוט ככה.

גם כשהוא יהיר ושחצן, כי זה הוא -הוא נהנה מהידע. ולפעמים אני מודה שאני ממש אוהבת את החיוך שלו.

זה חמוד כל כך.

גם כשהוא חמוד כמובן.

גם כשהוא רחוק מאוד ממני.

אני חושבת שדווקא כשקשה לי, אמרתי וציינתי [אני נוטה] למחשבות דכאונית -ואיך לא עם חיים כמו שלי

אני מחפשת את ההגנה וההקשה אצלו, והוא פשוט נותן, גם כשהוא לא עונה לטלפון, או לא עונה בכלל.

אולי זה קצת מדאיג, כי הוא תמיד עונה -ככה התרגלתי לחשוב.

אני אוהבת אותו!

 קשה לומר את זה

 אבל אהבה עוד קיימת.

ואני חושבת שאנחנו [הוא ואני] ההוכחה לזה שישנה עוד אהבה תמימה וללא גבולות, שיש אהבה של רצון הדדי להיות ביחד ותמיד.

זה לא יאומן, וזה לא רק "טיפש-עשרה".

זה מעבר, אני שמחה עד השמים לראות אותו ולשמוע את קולו, אני יכולה לקפוץ לאינסוף ובחזרה כמו אלקטרונים כשאני יכולה לגעת בו.

וזה בלתי אפשרי לומר לו "להתראות" אבל זה בלתי נמנע בשלב זה של החיים.

ואני ממנו, למדתי, לחכות.

לחכות לרגע המתאים.

 וכל דרישתי ממנו זה חיבוק.

I love you more than any infinity, that is exist

לאהוב אפשר ללמוד רק ממאהב...

וזה מה שנקרא, לקצות את הפירות של העמלה של כל השנה.

אני חושבת שמכל דייט במהלך השנתיים האחרונות ולאלו שיבואו, למדנו כל אחד, קצת יותר על השני ... כך שנדע את השלמות בסוף.

בסוף הכול נראה טוב יותר בדעבד.

אבל איתו הכול טוב גם בהווה.

 אני אחכה ליום הבא. ואם לא לתחילת הלימודים שאחבק אותך בכוח רב, מבלי לשבור לך משהו בטעות.

לילה טוב. :)