הפרשה התחילה במכתב אזהרה לפני תביעה שקיבלתי בגלל טקסטים שרפונזל כתבה בבלוג שלה. חוק איסור לשון הרע, פסקי דין תקדימיים וגם תזכיר חוק מסחר אלקטרוני מטילים עליי להסיר תכנים שמהווים לשון הרע, אחרת אהיה צד במשפט. אם אסיר את התכנים, אפשר יהיה לתבוע רק את הכותב עצמו. אין לי עניין להיגרר לבתי משפט בגלל מישהו מכם, מצטער. כשמכתבים כאלה הם קנטרניים בלבד, אתם בכלל לא שומעים על כך. אני לוקח את הסיכון של התביעה. במקרה של רפונזל, קראתי את הפוסטים שהוזכרו במכתב ומצאתי שהם אכן היוו לשון הרע. היא כתבה על כך שהוטרדה מינית ע"י אדם וציינה את שמו המלא. לכן מחקתי לה את התכנים הבעייתיים ושלחתי לה מייל בנושא.

לאחר מכן, העו"ד כתב לי שוב והפנה אותי לתגובות בהן היא ממשיכה בפרסום לשון הרע. ביקשתי ממנה שתפסיק, אחרת איאלץ למחוק לה את הבלוג במלואו.

היא הגיבה לי רק כשהיא נעלמה מטבלת הפעילים. היא טענה שאני מתנכל לה, שאני "מטנף לה את האינבוקס", שהיא תתבע אותי, שהיא פונה לעיתונות, לאגודה לזכויות האזרח ועוד. הסברתי לה שהיא העלימה את עצמה מטבלת הפעילים כשהפכה את הבלוג לפרטי למשך יום או יומיים ואין כאן יד מכוונת שלי. היא, אגב, הפכה את הבלוג שלה לפרטי בניסיון נוסף לפרסם את אותם תכנים.

כעבור כמה ימים היא שלחה לי מכתב התנצלות. היא סיפרה לי שהיא התראיינה לתקשורת והם "הולכים להיכנס בי חזק על סתימת הפה שלה". היא כתבה שהיא מבינה בדיעבד שעשיתי את מה שאני צריך לעשות ושהיא במקומי הייתה נוהגת באותו אופן. היא הבטיחה לנסות לרכך את הדברים עוד לפני שהכתבה תתפרסם. עניתי לה שלא תדאג לי, שסביר שהתקשורת תפנה אליי לקבלת תגובה ואז אשלח לכל מי שירצה את החומרים המשפטיים הרלבנטיים. הכתבה הזו לא פורסמה ואף אחד לא פנה אליי בעניינה.

לאחר כמה ימים היא השמיצה אדם אחר, עם איזכור שמו המלא. כתבתי לה שוב והיא העלתה טענה מוזרה לפיה היא דווקא משתפת איתי פעולה, כי הרי ביקשתי שלא תשמיץ את האדם הראשון ומכך היא חדלה. הבהרתי לה שוב את המצב החוקי וכתבתי לה שאני לא יכול להתעסק בבלוג שלה כל הזמן ושבהשמצה הבאה, הבלוג שלה ימחק. היא איימה עליי שאם אעשה זאת, היא תפרסם בתקשורת איך העלמתי עין בעבר "משידול המוני להתאבדות" באתר. אני עדיין לא יודע למה היא התכוונה.

לא חלף זמן רב עד ההשמצה השלישית. בניגוד למה שטענה, המושמץ השלישי לא פנה אליי, לא איים עליי ובכלל לא החלפתי איתו עדיין מילה בנושא. גיליתי אותה בעקבות תלונה של מישהו אחר, שחשש שהיא משמיצה גם אותו ומנצלת את הבלוג הפרטי לשם כך. כתבתי לה שאני מוחק לה את הבלוג. יש גבול לזלזול שלה בחוק, בתנאי השימוש באתר ובפניות האישיות שלי אליה. הבנתי שהיא גם פתחה בינתיים בלוג עצמאי, מחוץ לישרא-בלוג, ופרסמה את דבר קיומו בבלוג שלה כאן, כך שהיא יכולה מבחינתי להמשיך שם.

מאותו רגע היא התחילה להציף אותי במיילים. היא ביקשה ממני גיבוי של הבלוג שלה, על מנת "שניפרד כידידים". שלחתי לה. במייל הבא היא כבר הכריזה על שביתת רעב במחאה על דיכוי נשים ברשת. במייל נוסף היא איימה עליי שוב בתביעה משפטית וקבעה שמחיקת הבלוג שלה מהווה שיבוש ראיות. את המיילים הבאים שלה כבר לא קראתי.

קיבלתי את הידיעה על מותה בהלם. אני לא יודע מה עבר לה בראש בימים האחרונים. היא שחררה הרבה ארס כלפי הרבה אנשים בפוסטים האחרונים בבלוג העצמאי שלה. בפוסט האחרון היא ביקשה שהבלוג שלה בישרא-בלוג ישאר מחוק וכך יהיה.

היא טענה - ואני שומע רמזים לזה גם עכשיו - שאני מתנכל לה אישית בגלל שכתבה עליי שאני בעד הטרדות מיניות ושמחיקת הבלוג נועדה לנקום בה. האשמות כאלה לא ראויות כלל לתגובה.

השמות רוזה מרציפן ונוגה אומרים לי מעט מאוד, אני לא מתמצא בהיסטוריה שלה בישרא-בלוג. אני זוכר את הפתקים שתלתה ברחובות ת"א ואת ההד שזה יצר. הבנתי שהיא הכירה הרבה אנשים כאן. אני יכול רק לקוות שבשנים האחרונות שלה היא מצאה פורקן בבלוגים שכתבה כאן ושמצאה תמיכה בקהילה של ישרא-בלוג.

יהי זכרה ברוך.