שלום אנשים 
היום בבוקר מת השכן שגר בבניין שלנו.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי,
זה כל כך עצוב שאני לא יכולה לחשוב על זה.
אפילו שלא ממש הכרתי אותו ורק ראיתי אותו מידי פעם,
תמיד הוא היה עם אשתו, לכל מקום הם הלכו יחד.
לקניות, ואפילו למכולת. תמיד כשהם חיכו למונית שתאסוף אותם ראיתי אותם ביחד,
הם היו נראים כל כך מתוקים ביחד,
ממש זוג אוהבים .
כשאימי הודיעה לי את הבשורה היום,
לא האמנתי.
פשוט הרגשתי שזה לא קורה לי,
אני לא מתמודדת עם דברים כאלה בקלות.
כמו שאתם רואים, אני הייתי עצובה ובכיתי המון על מוות של שכן.
שבדרך כלל זה נדיר ששכן בוכה על שכן.
אבל אני פשוט אדם רגיש,
ואיכפת לי מהסובבים אותי ומכולם,
ואני לא מתביישת לומר שזו היתה טרגדיה בשבילי.
אני לא תופסת את זה שאדם שאפילו רק קצת קרוב - מת.
הורדתי דמעות על אמא שלי,
והם לא הפסיקו.
בכיתי המון באמת, אני באמת הייתי זקוקה לעידוד.
אבל אימי עודדה אותי ועזרה לי כמו תמיד, תמיד היא יכולה להצחיק.
גם במצבים הכי קשים.
והיא אפילו גורמת להתבייש בעצמי שאני צוחקת כשאני באבל מסיפורים מצחיקים של אמא.
אבל לפחות זה מעודד (:
רק שתדעו שאמא ואבא הם בני האדם שהכי עוזרים כשאתם עצובים, או שקשה לכם.
תמיד תסמכו עליהם, [לפחות זה ככה אצלי] ותמיד תעשו מה שיגידו לכם.
אחר כך אם תמרדו בהם או תעזבו את הבית או משהו דומה לזה אני יכולה להבטיח לכם שתצטערו על זה.
כי גם אם חושבים שההורים תמיד נגדנו, ותמיד כועסים בלי סיבות, תמיד צריך לזכור שהם אוהבים אותנו,
ועושים הכל בשבילנו, גם אם נדמה לנו שזה לרעתנו.
אף פעם אל תחשבו אחרת,,, אף פעם~!
ובסופו של דבר הכל עובר,
ואני בטוחה שאישתו של המנוח תלמד לעבור את זה ולהתחיל מחדש.
ד"א שלי קנתה לי עכשיו סריג מדהים מפוקס,
גוזיית קולר מהנס, ועוד חולצה יפה מפוקס D:
ואני פשוט חולה על כל הדברים האלה.
תודה רבה אימושש שלי ^
אני אוהבת אותך מושלמת אחת! 33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*MayMay*
