ניצוצות

ה' ישמור.

בכל אופן,הנה אני שוב מזבלת לכם ולעצמי את השכל.

כרגיל החיים זה המיץ של הזבל...

מחר מתכונת במחשבים ואני מוכנה לקבל את הנכשל שלי ביושר.

הלו לימודי ג'אווה שנה הבאה!

מעבר לזה ההרפתקה שלי ושל מוח עם משטרת ישראל,

לא ממש משפרת את מצב הרוח.

והמכתב מההוצאה לפועל עושה לי חררה בעודו מונח לו על השולחן

(בנוסף לבחילה שהוא גרם עקב פתיחתו וקריאתו)

פיכסה, אני לא רוצה יותר.

גם לנסוע לשבת של נסיעה כבר פחות אטרקטיבי.

לא באמת בא לי לנסוע לשבת ולהעמיד פנים לכל אורכה

שאני ידידה של דביר ולא חושבת על שום דבר מעבר.

גם לראות את הפרצוף הבוגדני של אלירז לא עושה לי טוב.

אולי אבי,כן אבי הוא בהחלט נקודת אור.

רק צריך לשנן את המנטרה"אני פה בשביל אלה ואבי..אלה ואבי..אלה ואבי"

ובשביל עצמי כמובן...לשם שינוי הנושא ממש טוב ויהיה מעניין לעבוד איתו.

עד כאן פינת התלונות.

מעבר לכל זה,

שום דבר לא באמת קורה.

הכל קצת תקוע ומסריח,ממש חיים בתוך קופסת סיגריות.

קצת מקנאת במיכל שיש לה זמן לדבר עם כל הגויים האלה בפייסבוק...

גמאני רוצה לדבר עם איזה יורגן משוויץ ><

אבל אולי עדיף שלא...איך שאני מכירה את עצמי אני עוד אמצא את עצמי

חוסכת לטיסה לשם...

טוב זהו.

וואי פעם הייתי שנונה,

איזה ישן זה.

יאללה ביי.

אה רגע,מחר אסתי.שיט.