תגידו לי אם הפרקים מתחילים לשעמם :/
אני מנסה הכל כדי שיהיה מעניין..
אזז.. תהנו P:
לירון:"נו עופר אז מה היה?.."
אני:"כן.. ואיפה שירן?!"
עופר:"הלכנו לשם אני ישבתי בצד
ואז מישו מוזר כזה עם קובע ומעיל עם צוורון ארוך היה שם
בקושי ראו אותו אפילו שירן לא ראתה אותו.."
אני:"ומה הוא אמר?"
עופר:"לא יודע שירן אמרה לי שהוא רוצה כסף על הארנק.."
הסתכלתי על לירון והיא עליי..
עופר:"מה קרה?.."
אני:"לירון את מבינה מה קורה פה!!?".אמרתי והתעלמתי לשניה מהשאלה של עופר.
לירון:"כן! ואני לא מאמינה עלייה"
אני:"היא הולכת לעשות את זה!"
לירון:"כנראה.. אבל.."
עופר:"ואווו!!... ואווו!!.. שניהה! , מי- הולכת- לעשות- מה-?-! פספסתי משו? ".
אני:"אנחנו נסביר לך כבר.. אבל רגע היא אמרה שהוא רוצה רק כסף?"
עופר:"כן..ואז היא התנהגה מוזר.."
לירון:"ואיפה היא עכשיו?"
עופר:"היא הלכה הביתה.."
אני:"אוקיי לירון מה עושים?"
עופר:"נוו... אתן מוכנות להסביר לי?"
לירון:"טוב תקשיב.. היא עבדה עלייך יותר נכון עלינו
הוא לא רוצה כסף יותר נכון היא..
מה שהיא רוצה זה לסכסך ביינך לבין מאי ואין לנו מושג מי זאת או למה..
עכשיו מה שמסריח פה זה ששירן לא אמרה לך שזה זה.."
עופר:"איזה שטויות!.. מה יצא לה מזה? וחוץ מזה מאיפה אתן יודעות?.."
אני:"קח מצאנו את זה פה..".אמרתי ונתתי לו את הדף של היומן"
עופר:"אני לא מאמין.."אמר תוך כדי שהוא בוהה בדף בהלם
הסתכלתי עליו והוא עליי חייכנו אחד לשני
שנינו ידענו למה היא רוצה לסכסך..
לירון:"עכשיו אתה מבין?"
עופר:"אוקי.. מה אתן רוצות לעשות עכשיו?"
אני:"טוב תקשיבו אני רוצה לחזור לבית חולים יש לי כאב ראש"
לירון:"טוב סבבה".אמרה ויצאנו מהחנות לכיוון הבית חולים..
=בנתיים עם שירן=
שירן הגיע לבית שלה היא לא רצתה לדבר עם אף אחד
כל מה שהיה לה בראש זה מה היא עושה עכשיו
כי אין מצב שבעולם שהיא תסכסך בנייהם..
~פלאפון~
היא הסתכלה על הצג של הפלאפון וראתה שיחה מחסוי
שירן:"הלו?"
....:"נו.. מה את חושבת לעשות חמודה?"
שירן לא ענתה..
....:"טוב חמודה.. אז תקשיבי טוב יש לך בדיוק שבוע! להתראות!"
שירן ניתקה את הפלאפון וזרקה אותו מרוב עצבים..
=בבית חולים=
אני:"ואיי אני כבר לא יכולה עם הכאבי ראש האלה! "
לירון:"אל תדאגי מאמי יהיה בסדר..."
עופר:"טוב אז תקשיבו מה עושים?..."
פתאום נפתחה הדלת של החדר..
שירן:"היי..."
אף אחד לא ענה לה..הסתכלנו אחד על השני והשפלנו מבטים
שירן:"קרה משו?"
עדיין לא הייתה תשובה..
אני הסתכלתי על לירון והיא עליי..
לא ידענו מה לעשות..
שירן:"עופר אפשר שתי שניות?"
עופר קם ויצא לבחוץ
שירן:"אוקיי ספרו לי מה קורה? מה נסגר איתכם.??"
לירון:"מה נסגר איתנו!?.. האמת שכלום... מה נסגר איתך?!"
שירן:"טוב אני ממש לא מבינה מה אתן רוצות ממני.."
לירון:"את יודעת טוב מאוד! ואת עוד משקרת לנו בפרצוף!"
אני:"שירן תפסיקי באמת זה אפילו יותר פוגע שאת עושה את זה.."
שירן:"ע-ו-ש-ה מ-ה!? , אתן לא מסבירות לי כלום!"
לירון:"איך את בכלל יכולה לבוא ולדבר איתנו
אחרי שאת מנסה לסכסך ככה בנייהם?
אז רק שתדעי לך שאנחנו יודעות הכל!"
שירן:"מה?!!?!".אמרה בהלם
אני:"שירן אני לא מאמינה עלייך..".אמרתי בקול חלש
שירן:"זה לא מה שאתן חושבות!"
לירון:"אנחנו יודעות הכל שירן תפסיקי להעמיד פנים!"
שירן:"אבל.."
אני:"שירן תפסיקי.. פשוט לכי..אני מצטערת..."
שירן הסתכלה עליינו על סף דמעות..
היא פשוט לא האמינה שזה קורה לה
היא אשמה במשו שהיא אפילו לא עשתה...
שירן:"אבל אתן חייבות להקשיב לי שניה!"
לירון:"לא!..שמענו מספיק.."
עופר פתח את הדלת..
עופר:"סיימתן?"
הסתכלתי עליו ואז על שירן..
אני:"כן... סיימנו.."
שירן הסתכלה עליי במבט לא מאמין
ויצאה במהירות מהחדר..
עופר:"מה קרה?".אמרה שהוא מסתכל על הדלת שניה אחרי ששירן יצאה
לירון:"העמדנו את השקרנית הזאת במקום.."
אני:"אני עדיין לא מאמינה..."
עופר:"לפי איך שהיא יצאה לא בדיוק הייתן נחמדות אה?!.."
אני:"כנראה.."
....:"סליחה שאני מפריע.."
התסכלנו ליכוון הדלת וראינו את בחור צעיר בערך בן 20..
הוא היה לבוש כמו רופא.. אבל היה נראה כמו דוגמן
היו לו עניים כחולות אפורות ושיער שוכב בצבע שטני הוא היה דיי גבוהה
והיה נראה פשוט כובש!
תגיבו :]
ובבקקשההה תגידו לי את כל מה שאתם חושבים
אם זה משעמם מעניין או כל דבר אחר בסכ"ה אני רוצה שאתם תואהבו אותו !!
מואאה 
333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
