וואו.. כמה זמן לא שמתי פרק, הא?

טוב אז הסיפור ממש עוד מעט נגמר כי אין לי עוד מה לכתוב, ברצינות, נגמרת לי המוזה לחלוטין..

על מי אני עובדת? אין לי מוזה כבר שבועות.. XPP

טוב אז הנה לכם פרק 8 ויש לי הצעה מסוגננת ויחידה במינה:

תגובות

איך? מקורי, הא?

333>

ניק.

פרק 8:

אשלי: "אני מוכנה." אמרה אשלי בהחלטיות והתקדמה באיטיות לאורך המסדרון בדרך למקום המפגש, היא הידקה את אחיזתה בידו של טום, הוא הסתכל עליה, הוא ראה עד כמה היה זה קשה בשבילה.

הסוהר: "תיכנסי." אמר הסוהר בקול מחוספס, הוא הזיז דלת ברזל מסורגים בחוזקה רבה כך שחריקות צורמות נשמעו ממנה,

אשלי נכנסה באיטיות, מסמנת בידה לטום שיחכה לה בחוץ, היא ראתה אותו שם, יושב, אפילו לא טורח להביט לעברה, אם רק אפשר היה לחזור אחורנית לשנות את העבר ולא להכנס למקום הנוראי הזה לעולם, אך לא, אי אפשר להשיב את הנעשה והיא חייבת להתמודד איתו,

אשלי: "פרנק" היא אמרה בשקט, חוששת לראות את פניו, אמנם הוא היה אביה אך השנאה שלה כלפיו הלכה והתעצמה עם השנים שהיא לא ראתה אותו,

הוא שם לב אל אשלי שעמדה בפינת התא,

לפתע פניו קרנו, העיניים הכבויות הפכו בשנייה למבט זורח ומאושר,

פרנק: "אשלי, בת שלי, כמה גדלת? איזה יפה נהיית.." הוא אמר וחיבק את אשלי כך שהוא הצמיד אותה בחוזקה לגופו, כמנסה לספוג כל פרט בגופה, את ריחה, מגעה, הכל.

אך מיד הוא שם לב שאשלי לא נענית לחבוקו, הוא התרחק מעט ונתן לדמעות המלוחות לזלוג על לחיו,

פרנק: "אני מצטער.." הוא אמר בלי קול, הוא נפל על ברכיו מנסה נואשות לזכות במבטה של אשלי, שלא הסכימה להסתכל בעיניו לשנייה מאז שנכנסה לתאו,

אשלי: "אתה נתת לה למות, השארת אותנו לבד.. נתת לה למות!" היא התחילה את המשפט בלחישה אך הזעם והכאב צרחו מתוכה, כך שאת המילים האחרונות היא צעקה במלוא גרונה,

פרנק: "אני מצטער.. באמת שכן.. אם רק הייתי יכול הייתי משנה הכל.." הוא ניסה למצוא תירוץ נוסף למצב שנותר ללא מחילה,

אשלי: "אני באתי אליך! אבל הילדים החדשים שלך היו הרבה יותר מעניינים מילדה מפגרת שנשארה בלי אמא שלה כי אתה רצחת אותה!" היא בכתה בכאב, היא חיכתה זמן רב לשיחה הזאת, היא רצתה לעשות אותה ברוגע ובנימוס, אך תמונתה של אמא נחשפה לפניה פעם אחרי פעם,

פרנק: "היא עשתה את זה לעצמה! אמרתי לה ללכת להיגמל! היא לא רצתה להקשיב לי! היא הרגה את עצמה!" הוא החל להגן על עצמו, על מילותיו רק הרתיחו את אשלי יותר,

אשלי: "איך אתה מעז?! איך אתה יכול להשמיץ אותה מולי, כשהיא כבר מתה?!" היא כעסה כ"כ היא הלמה באגרופיה על חזהו בכאב גלוי,

פרנק: "אני מצטער.. אני מצטער.." הוא אמר שבקט, הוא הצמיד את אשלי לחזהו בעוד היא ממשיכה להלום בו חלושות,

אשלי: "למה לא עזרת לי? הם ניסו להרוג אותי.." היא אמרה בלחש,

פרנק: "מי ניסה להרוג אותך? בוב? גייב?" הוא שאל במבט בוחן,

אשלי: "אריק.." היא אמרה בשקט, היא נזכרה בכל התקופה הנוראית שבה סוחרי הסמים של אימה רדפו אחריה כדי לקבל תשלום, מכיוון שלא היה לה כסף הם רצו ממנה דבר אחר, דבר שהיא לא הייתה מוכנה לתת, אך אריק לקח בכוח, את גופה..

פרנק: "הוא עשה לך משהו? תגידי לי! הוא עשה לך משהו?!" אביה של אשלי צעק עליה בעצב, הוא לא הבין עד כמה הוא נתן למצב להידרדר, הוא חשב שאם הוא יעזוב, אימה של אשלי תחזור לעצמה ותיגמל, הוא בחיים לא היה משער שהמצב הידרדר כך,

אשלי לא אמרה מילה, רק הזיזה מעט את שיערה כך שחלקו הימני של עורפה היה גלוי לעיני אביה, צלקת קטנה נראתה שם, היא ידעה שהחתך שהוא עשה לה היה כלום לעומת מה שהוא עשה לך כחודשיים לאחר מכן אך את הפרט הזה היא העדיפה לשמור לעצמה, כמו שהיא עשתה בשנים האחרונות,

פרנק: "למה הוא עשה את זה?" הוא שאל בכאב למראה סבלה של ביתו שנשאר מצולק עליה,

אשלי: "כסף, זכות עלי.." היא אמרה בלחישה,

פרנק: "אני מצטער.. זה הכל אשמתי.." הוא אמר בעצב,

אשלי: "זה באמת אשמתך, אתה עזבת אותי ואת אמא לבד, כמה זמן אתה חושב שעבר עד שהיא מתה? הא?" היא שאלה בכעס,

פרנק: "אני.. לא.." הוא ניסה לומר אך המילים ההגיוניות שהוא תכנן בראשו כעת נשמעו כתירוצים עלובים הבאים לכפר על מעשים רבים שגרמו לסבל רב למשפחתו ובמיוחד לבתו,

אשלי: "אתה לא מה? לא התכוונת? לא רצית להשאיר את אשתך למות? לא רצית לתת שינסו לרצוח את הבת שלך? הא?! מה לא?!?" היא צרחה את זה כ"כ חזק שטום בא בריצה מלווה בסוהרים שבאו לראות על מה המהומה,

פרנק: "את צודקת,תאשימי אותי.."הוא אמר בעצב,

אשלי: "להאשים אותך? זה לא יחזיר את הגלגל אחורה, נכון? אתה פשוט לא שווה את זה.." היא אמרה באדישות קרה כקרח שחצתה את ליבו של אביה,

פרנק: "אני ניסיתי למצוא אותך.." הוא ניסה להסביר את עצמו,

אשלי: "מה לעשות? בזמן שאתה חיפשת אותי אני הייתי כלואה בבית של האנס הזה!" היא אמרה בכעס והבחינה בהבעתו של אביה שכעת השתנתה למפוחדת,

פרנק: "הוא?.. הוא.. הוא אנ..?" אביה ניסה לומר את המשפט אך לא הצליח לסיימו,

אשלי: "כן, הוא אנס אותי, ואתה יודע מי לא היה שם בשבילי? אתה! אתה היית צריך לגן עלי." היא אמרה את המילים שקרעו את נפשו של אביה מבפנים, הוא הרגיש מת בתוכו, חלק שלם בנשמתו מת כלא היה, אחרי משפט זה, דבר לא יהיה כמו שהוא היה.

טום שעמד וצפה באשלי ואביה המשוחחים הבין חלקית את סיפורה של אשלי, הוא ידע תמיד שהיא שומרת על חייה הקודמים בסודי סודות, הוא גם ידע שאלכס יודע עליה הכל אך הוא מעולם לא שיער שהיא סבלה כ"כ הרבה לפני שהיא הגיעה לשכונתם.

פרנק: "אני.." הוא ניסה למצוא את המילים כדי להסביר עד כמה הוא הצטער אך המילים כאילו לא יצאו מפיו,

אשלי: "אני לא צריכה את החרא זה.. אני הולכת.." היא אמרה בכעס והניפה את ידיה כמוותרת,

היא קראה לסוהר שיוציא אותה, הסוהר פתח את שער הסורגים בחריקות הרגילות ואשלי יצאה במהירות, היא תפסה את ידו של טום, אפילו לא טורחת להביט לעברו של אביה שנשאר בתא, מביט עליה מתרחקת.

טום: "אני רוצה שתספרי לי הכל." הוא אמר ברצינות שלא אופיינית לו,

אשלי: "מזה הכל?" היא שאלה למרות שידעה בדיוק מה הוא רוצה לדעת,

טום: "מי זה אריק? מה קרה לך? ובמיוחד מה הוא עשה לך." הוא אמר ברצינות מדכאת אף מעט ואשלי נעצרה בפתאומיות,

אשלי: "אני אספר לך, אבל לא פה.." היא אמרה בשקט והובילה אותו ליער, למקום שנשבעה שלא תשוב אליו לעולם,

טום: "לאן הולכים?" הוא שאל אך אשלי לא ענתה, פשוט הובילה אותו חרישית בדרך לא מוכרת למעבה היער,

אשלי: "פה." היא אמרה והצביעה על נקודה מסוימת, היה זה עץ, עץ פשוט וזקן, אחד ככל העצים האחרים שהיו במקום,

טום: "מה פה?" הוא שאל בתימהון,

אשלי: "פה זה קרה, פה אריק ואני.." החלה אשלי לומר אך הדמעות פרצו מתוכה והיא פשוט נתלתה על טום כחסרת אונים, היא הרגישה כאילו כל העולם נופל עליה, שהיא האשמה היחידה במה שקרה לה, אך היה לה פשוט יותר נוח להאשים את אביה.

טום: "אני מצטער.." הוא אמר בשקט, הוא מעולם לא חשב מה הוא יגיד במצב כזה,

אשלי התיישבה על הדשא הרך והחלה לספר את סיפורה.

היא החלה לספר על התקופה שעוד אביה גר איתה ועם אימה, שכשהוא גר איתן עוד בדיסבורג.

לפני 7 שנים:

אשלי: "אבא, חזרת!" נערה צעירה, בת 10 התקדמה בריצה לעבר אביה שחזר כעת מהעבודה,

פרנק: "אשלי, יש לי הפתעה בשבילך." אמר אביה של אשלי בחיוך מסתורי,

עיניה הבוהקות של אשלי זהרו באור מאושר, אך אימה מיהרה להפיג את השמחה,

ג'וליה: "פרנק! די לקנות לילדה מתנות! אנחנו צריכים את הכסף!" אמרה אימה של אשלי בכעס לעבר פרנק,

פרנק: "אני יודע בדיוק בשביל מה את צריכה את הכסף אבל אני עובד כמו חמור לא בשביל שאת תממני את ההתמכרויות שלך אלא כדי שהבת שלנו תהיה מאושרת." אמר פרנק בכעס קל וחזר להביט באשלי,

אשלי: "נו, אבא! מה המתנה?" היא שאלה בקוצר רוח,

אביה של אשלי אמר לה לעצום את עיניה והוא שם על צווארה שרשרת זהב שעליה רשום באותיות זהובות דקיקות "איתך לעד".

אשלי: "אבא, זה מדהים.. תודה." היא אמרה בחיוך מודה וחיבקה את אביה,

אימה של אשלי רק נחרה בבוז וחזרה לחדרה,

פרנק: "תשמרי עליה כמו שאני שומר עליך.." אמר אביה של אשלי וחיבק אותה חיבוק שהשרה עליה ביטחון.

אשלי: "4 שנים אחרי זה והכל השתנה.." היא אמרה בעצב לטום שהקשיב בעיון לסיפורה,

טום: "זאת השרשרת?" הוא שאל והצביע על שרשרת דקיקה שנשכבה בצורה כמעט מושלמת על צווארה, הצבע הזהוב כבר דהה מעט אך היוקרה נשארה גלויה,

אשלי: "כן.." היא אמרה בשקט ומיששה את השרשרת העדינה שהייתה על צווארה.

לפני 3 שנים:

אשלי: "יצאתי!" נשמעה צעקה מהסלון, האב שישב על הספה מיד התנגד להודעתה של אשלי,

פרנק: "לא ולא! את לא יוצאת בשעה כזאת! מה פתאום נערה בת 14 תצא בשעות כאלה עם בחור על אופנוע?!" שאל אביה בכעס,

אשלי: "חבל מאוד שאתה נשארת בעידן האבן אבל אני בכל זאת יוצאת!" אמרה אשלי בכעס ועשתה לאביה אצבע משולשת,

פרנק: "אל תתחצפי אלי! אני אביך!" הוא אמר בכעס מנסה נואשות לשכנעה להישאר,

אשלי: "קשר הדם בינינו מזיז לי ת'זין, סבבה?" אמרה אשלי באדישות ומרחה שכבה נוספת של גלוס על שפתיה הוורודות,

פרנק: "אני לא אתן לבת שלי להסתובב בלבוש כזה בציבור!" הוא אמר בכעס והצביע על אשלי שהייתה לבושה בגרביוני רשת שחורים ועליהם מכנס שחור קצרצר והסטרפלס שהיה על חלק גופה העליון לא תרם למראה הכללי של אשלי,

אשלי: "לך תזדיין! זה ממש לא מעניין אותי מה אתה נותן ומה לא!" היא אמרה באדישות צורמת ויצאה מהבית תוך כדי טריקת הדלת הדרמטיות מוגזמת,

פרנק הביט בבתו שעלתה על האופנוע אך לא לפני שהיא נישקה בצורה מאוד סוערת את הבחור שהיה רכוב על האופנוע, ונסעה משם במהירות כאילו לא הייתה פה לפני שנייה וקיללה אותו.

פרנק נכנס לחדר השינה אך ראה את ג'וליה באותו זמן קושרת את השרוך של נעליה על זרועה  כך שהוא לחץ על החלק העליון של זרועה,

פרנק: "ג'וליה די! את לא רואה באיזה מצב הבת שלנו?" שאל פרנק בכאב, הוא הרגיש כאילו נותר חסר אונים במשפחתו,

ג'וליה: "אין לי מה לעשות.." היא אמרה בשקט והחדירה את המחט לתוך הווריד שכבר היה בולט בצורה מאיימת מתוך זרועה החלושה של ג'וליה,

היא שמטה את המזרק מידה ונשכבה על המיטה עם חיוך מטופש מרוח על פניה.

טום: "לא ידעתי את זה.." הוא אמר בשקט,

אשלי: "לא הייתה סיבה שתדע.. אלה הם החיים הפרטיים שלי, לא?" היא שאלה באדישות,

טום: "כן.. את צודקת.." הוא אמר והניח את ידו על כתפה בצורה שהשרתה בה ביטחון.

אשלי: "טוב, נתחיל לחזור?" היא שאלה ומחתה את הדמעות הבודדות שזלגו על לחייה,

טום: "אבל לא סיפרת לי הכל.." הוא אמר בקוצר רוח, הוא ציפה לשמוע את סיפורה של חברתו עד הסוף,

אשלי: "פעם אחרת, טוב? אני לא יכולה עכשיו.." היא אמרה בעצב ופנתה בחזרה לביתה וטום אחריה.

________________________

מזל"ט, אתם מוזמנים להגיב פה למטה.. XDD

חולה על כולכם שאתם ממשיכים לחכות לפרקים..

333>

ניק.

פרק 7:

"אני באמת לא מכירה אותו.." אמרה אשלי בקול נבוך מנסה להסתיר את פניה כך שהזר שנכנס כרגע לבית הקפה לא יזהה אותה,

"אז למה את מתחבאת ממנו?" שאל טום בחשד,

"אני לא.." אמרה אשלי בשקט מתחילה להתכופף כך שהיא כבר לא נראתה מתחת לשולחן,

"אשלי? זה החבר שלך?" שאל אותו זר לאחר ששם לב לאשלי שניסתה לשווא להצטופף מתחת לשולחן,

"ג'סי.. מה קורה?" שאלה אשלי הנבוכה,

"לא מכירה אותו, הא?.." שאל טום בכעס,

"היי, אני ג'סי.. ידיד של אשלי.." הוא אמר בחיוך נבוך,

"ידיד... לא הייתי אומרת ידיד, אולי מכר." היא אמרה ביתר שביעות רצון,

"כן.. מה הקשר שלכם?" שאל טום בחשד,

"טום אל תקנא, אנחנו בסך הכל ישבנו ושתינו קצת בבר אחד.." אמרה אשלי אך מיד התחרטה,

"אשלי, את לא יכולה לשבת בבר!" אמר טום בכעס, הוא הרגיש שאשלי משקרת לו, הוא לא ידע על חייה הקודמים כלל,

"אתה יודע כמה פעמים ישבתי בברים?!" שאלה אשלי בכעס,

"אני הזמנתי לה משקה.." אמר ג'סי כמנסה להציל את אשלי,

"ומה נתת לו בתור גמול? מופע סטריפטיז?" שאל טום בארסיות,

"זה בסדר, היא לא הורידה את החזייה." אמר ג'סי אך מיד הבין את טעותו והוסיף,

"כלומר גם לא את החולצה..?"אמר ג'סי ספק משוכנע ספק שואל,

"טום, אנחנו צריכים ללכת.." אמרה אשלי במהירות ומשכה את טום לכיוון היציאה מיד אחרי שהוציאה שטר מכיסה והניחהו על השולחן,

"ביי" פלט ג'סי במהירות בעוד אשלי וטום חמקו החוצה,

"מה זה היה? למה הוא ראה אותך בחזייה??" שאל טום ופניו כבר התאדמו מעט,

"טעות קטנה.. הייתי שיכורה לגמרי.. לא ידעתי מה אני עושה.." אמרה אשלי כמגנה על עצמה,

"גם הולך להשתכר היום, אם במקרה אני מכניס מישהי מהריון אז אל תכעסי, אני אהיה שיכור!!" אמר טום בכעס והתרחק מאשלי,

"לא בגדתי בך! שחינו במגדל המים!" אמרה אשלי בעלבון,

"הו, וזה פשוט נהדר!" אמר טום,

"אתה יותר מדי דרמטי! אתה צריך להשתחרר קצת.." אמרה אשלי בחיוך ממזרי,

"על מה את מדברת? אני ממש לא דרמטי.." אמר טום כנעלב,

"אנחנו צריכים לנסות דברים חדשים.." אמר אשלי עדיין באותו מבט מסתורי,

"את רוצה שנעשה שלישיה??" אמר טום ועיניו נפתחו לרווחה בהתלהבות,

"איכס!! מה?.. איכס!!!" אמרה אשלי בגועל,

"אהה.. פשוט חשבתי.. אמרת דברים חדשים.." אמר טום בהתגוננות,

"דברים חדשים כמו מועדון חדש יא סוטה!!" אמרה אשלי כלא מאמינה,

"טוב זה גם נשמע סבבה.." אמר טום באכזבה,

"וואו, אני לא מאמינה שאתה חשבת על זה.. אני צריכה מים.." אמרה אשלי,

"טוב זה לא כאילו אמרתי משהו כ"כ מוזר.."

"זה כן!"

"טוב.. סליחה.. את צריכה להיות פתוחה יותר לתרבויות חדשות.." אמר טום בצחוק,

"תרבויות של סוטים במיטה?? אל תגיד לי! אתה האליל שלהם! זה מסביר הכל.." אמרה אשלי בצחוק,

"מצחיק מאוד.." אמר טום בקול נעלב,

"טוב בוא.. צריך לקנות בגדים.." אמרה אשלי בחיוך,

"בגדים?" שאל טום כלא מבין,

"אתה באמת צריך שאני אאיית לך את זה?? אנחנו-הולכים-למועדון-היום!" אמרה אשלי מדגישה כל מילה ומילה,

"בסדר.." הוא אמר ומיד רץ לחנות הקרובה שמכרה בגדים של ראפרים,

"אני בזארה!" צעקה אשלי מקווה שאולי בכל זאת הוא ישמע אותה אך לשווא,

"רק אומרים בגדים והנה הוא רץ.." חשבה לעצמה אשלי ונכנסה לחנות,

"נו, איך?" שאלה אשלי כשהיא יצאה מחדר השינה לבושה בשמלה הקצרצרה לכבוד היציאה שלהם,

"את גאווה לכל הבנים החרמנים בעולם!" אמר טום בציניות בעודו מוחה כפיים בהתלהבות,

"כן, כדאי לך שאתה לא מרמז שאני זונה!" אמרה אשלי במבט חוקר,

"אני? חס וחסה! בטוח שכל בחורה שמתלבשת בשמלה שיכולה לשמח אפילו את הגבר הקדוש ביותר היא בעצם נזירה.." אמר טום בעוקצנות,

"טוב, הבנתי את העניין.." אמרה אשלי וניסתה למשוך את שמלתה מעט למטה אך לשווא,

"אשלי?" קראה דודתה של אשלי, קלריס, מלמטה,

"אני באה.." אמרה אשלי ונישקה במהירות את טום וירדה למטה,

"כן?" שאלה אשלי בחיוך,

"אני רוצה שתבקרי מחר את אבא שלך." אמרה קלריס כקובעת עובדה,

"לא! לא! אין מצב! לא!!" אמרה אשלי בכעס ומיהרה לעלות למעלה,

"את תבקרי אותו!! הוא צריך אותך!" צעקה קלריס בכעס לעבר אשלי העולה במדרגות,

"מה הקטע עם אבא שלך?" שאל טום בחיוך,

"עזוב, אין לי חשק לדבר על זה.." אמרה אשלי בעצב,

"את צודקת, לא צריך מילים." אמר טום ומיהר להשכיב את אשלי על המיטה בעודו רוכן מעליה,

"טום לא עכשיו, אנחנו יוצאים!" אמרה אשלי בכעס,

"אבל למה?" שאל טום בעצב,

"אתה צריך ללכת למכורים אנונימיים.. אתה מכור לסקס!" אמרה אשלי בחיוך ממזרי ונישקה ומהירות את טום נשיקה צרפתית,

"שטויות! אני יכול להיות שבוע בלי סקס!" אמר טום וקרץ לאשלי,

"רוצה לנסות?" שאלה אשלי בהתגרות,

"ממש, ממש לא!!" אמר טום בהפתעה,

"רואה?.. אתה מכור קשה.. אבל ככה בדיוק אני רוצה אותך" אמרה אשלי בחושניות ונשכה קלות את שפתו של טום,

"ושוב את הולכת.. מפתיע למה הגעתי למצב הזה.."אמר טום בארסיות ילדותית,

"הכל בזכותי, הא?" אמרה אשלי וקרצה לטום וירדה במהירות מטה,

"ביי" צעקה אשלי במהירות לעבר קלריס ומשכה את טום לכיוון היציאה,

"נתפוס מונית?" שאלה אשלי,

"אני אתפוס מונית, אם את תעמדי ליד הכביש יעצרו לך וישאלו כמה את לוקחת, או שישאלו אותי כי יחשבו שאני הסרסור שלך.." אמר טום בעוקצנות ונעמד בפינת הכביש,

"פשוט קורע.. אתה חייב לעדכן את הבדיחות שלך.. חוץ מזה אם אתה לא אוהב את איך שאני נראית אני תמיד יכולה להחליף לאיזה שמלה ארוכה, בלי מחשוף, בצבע סגול מגעיל.." אמרה אשלי באנחה מזויפת,

"טוב, טוב הבנתי.. אני אוהב את איך שאת נראית.." אמר טום בכניעה,

"אני יודעת.." אמרה אשלי בחיוך מתגאה.

לבסוף מכונית אחת עצרה ונכנסנו פנימה,

"לדום" אמר טום במהירות לנהג והוא החל מיד לנסוע לכיוונו של המועדון,

"ומה אם לא יתנו לנו להכנס?" שאלה אשלי בדאגה, היא ידעה מצוין שיכולים לזהות אותם ולגלות שהם לא בגיל המתאים..

"אם יעשו בעיות רק תרימי עוד טיפה את השמלה ואנחנו מסודרים.." אמר טום ורצה לנשק את אשלי אך היא הדפה אותו,

"מה אתה חושב שאני?? אם הם לא נותנים לנו להכנס אני לא אצא איתך יותר לשום מקום." אמרה אשלי בהחלטיות,

"טוב זה לא בדיוק תלוי בי, את יודעת.. אבל אני מקווה שלא יהיו בעיות בכלל.." אמר טום וניסה שוב לנשק את אשלי והפעם היא נתנה לו,

"שיט!!" לפתע קראה אשלי בבהלה שגרמה לטום לקפוא,

"מה קרה?" הוא שאל בבהלה,

"מחר יש מבחן בהיסטוריה!" אמרה אשלי באותו קול מבוהל,

"הבהלת אותי.. הנושא זה נפוליון ופשוט תכתבי שהוא היה צרפתי מעצבן עם שיער רע וחוסר טעם בבגדים.." אמר טום בצחוק,

"פשוט קורע, אני חייבת לעבור את המבחן או ששולחים אותי לבצפר פרטי." אמרה אשלי בהחלטיות,

"לא נכון, איזה שקרנית את!" אמר טום בקול ילדותי,

"טוב בסדר אז לא שולחים אותי לשום מקום אבל אני צריכה לעבור את המבחן הזה, אתה יודע שאני כבר נכשלתי כמעט בכל מקצוע?" שאלה אשלי,

"הא! אני עברתי אותך! אני נכשלתי בכל המקצועות חוץ ממוזיקה" אמר טום בגאווה כאילו הוא ניצח במלחמה חשובה,

"גאון ואני נכשלתי בכל המקצועות חוץ ממוזיקה וספרות" אמרה אשלי וקרצה לטום,

"ספרות?" שאל טום בהפתעה,

"נו אתה יודע, המיתולוגיה היוונית וזה.." אמרה אשלי בבושה קלה,

"כן.. בטח.. איך זה שאף פעם לא ראיתי אותך בשיעורי מוזיקה?" שאל טום,

"כי אנחנו לא באותה קבוצה דביל! אתה בנגינה ואני בשירה עם ביל." אמרה אשלי בעודה צוחקת,

"את שרה? איך לא ידעתי דבר כזה?.." שאל טום בהפתעה,

"כי אתה דביל!.. וכן אני שרה.." אמרה אשלי ביראת כבוד,

"אז יש לי רעיון נהדר.." אמר טום בחיוך ממזרי,

"איזה?" שאלה אשלי בחשד,

"הנה אנחנו יורדים!" אמר טום במהירות ושילם לנהג סכום שהיה גדול בהרבה מהסכום הנחוץ והוסיף, "תשמור את העודף" ויצא מהמכונית עם אשלי,

"אתה מחליף נושא, הא?" אמרה אשלי בכעס,

"בואי ניכנס ותתנהגי בבגרות" אמר טום בקריצה,

"אני בחורה! אני נולדתי בוגרת, אתה זה שצריך להתאמץ בשביל זה.." אמרה אשלי בחיוך,

"אבל את נורא ילדותית.. ואני בטוח שאני השכבתי יותר בחורות מהשומר הזה.." אמר טום בחיוך מתנשא והצביע על הסלקטור בכניסה,

"ואני בטוחה שאני שכבתי יותר בחורים ממך" אמרה אשלי בקריצה,

"אני לא מפקפק בזה.." אמר טום והרים גבה אחת ואשלי נתנה לו בוקס בזרועו הימנית,

"אח.. צחקתי!" אמר טום בכעס,

"גם אני!" אמרה אשלי,

"מה לעשות שיבר שלך כ"כ פופולארי בקרב הבנים.. ואילו את.. אממ.. יש לך הרבה מזל." אמר טום בחיוך,

"מזל הא?" אמרה אשלי בעלבון, היא התרחקה מעט ונעמדה ליד קבוצה של בנים ועשתה את עצמה מרימה משהו מהרצפה, תוך שניות ספורות כל החבורה החלה לקרקר סביבה ולהשקיע את כל המאמצים האפשריים כדי לזכות במספר הפלפון שלה, היא התרחקה מהם וחזרה לטום, היא העבירה את ידה על גבו ולחשה לו,

"אז למי יש מזל, הא?" היא שאלה בחיוך חזרה לעמוד בתור,

"זה לא פייר.. לי אין ציצים שמשגעים בנים.. אצלי יש רק כלי אחד ,גדול במיוחד כן? שבכלל לא רואים אותו.." אמר טום בקול נעלב,

"גדול.. אולי ממוצע.." אמרה אשלי בחיוך שגרם לטום להתאדם,

"שקרנית.." הוא אמר בקול נעלב, כנראה שהיא נגעה בנקודה רגישה,

"טוב, אז הוא סבבה.." אמרה אשלי ונישקה את טום נשיקה כזאת שגרמה לכל הבנים לרצות להרביץ לטום,

"את יודעת, נראה לי שכדאי לך להפסיק לגרות בנים.. או שאני אהיה מאוד פצוע בקרוב.." אמר טום בחשש לעבר הבנים שהתאספו לידם,

"חח.. טוב.." אמרה אשלי בחיוך שדוני,

"טוב אין לי את כל הלילה לעמוד פה.." אמר טום בכעס, התור היה ארוך מאוד ונראה היה שאין לו סוף,

"יש לי רעיון.. חכה פה.." אמרה אשלי בחיוך רחב וניגשה לאחד השומרים,

"וואו, כמה שרירים.. יש מצב אתה מכניס אותי ואחרי המשמרת שלך אנחנו נצא לאנשהו?.."שאלה אשלי בחושניות  את אחד השומרים שעמד שם,

"כן, בטח, רק תני לי את המספר שלך." הוא אמר בחיוך,

"כן, כמובן.." אמרה אשלי ורשמה על כף ידו מספר שגוי,

אח"כ כשהיא נכנסה פנימה היא ניגשה לאחד השומרים ואמרה לו,

"אתה ממש חתיך.. אתה יכול אולי לעזור לי להכניס את אח שלי?." שאלה אשלי בתמימות,

"לא נראה לי.." אמר השומר ובחן בעיניו אץ טום ונראה היה כאילו הוא החל להפשיט אותו במבטו,

"אתה רואה את הבחור הזה? הוא ממש מת עליך.. זה אח שלי.." אמרה אשלי בממזריות,

"באמת?" שאל השומר המופתע,

"אהא.. הוא שאל אותי עליך.. בגלל זה ניגשתי אליך.." שיקרה אשלי ובליבה צחקה מעט על טום,

"חשבתי הוא חבר שלך.." אמר אותו שומר בהפתעה,

"מה פתאום?.. הוא ממש בעניין שלך..." אמרה אשלי ואותו שומר מיהר להכניס את טום, טום המופתע נכנס בשמחה ואותו שומר ליטף את גבו של טום וקרץ לו בעודו נושך את שפתו התחתונה,

טום המבוהל ניגש במהירות לאשלי ושאל אותה,

"מה זה הדבר הזה?" הוא שאל בבהלה,

"יש לך מעריצים.." אמרה אשלי בחיוך וניגשה לרקוד על אחת הבמות כשטום רוקד לצידה.

אני יודעת שאתם כועסים כי אני לא שמה פרקים..

אבל תבינו אותי, אני בכיתה ט' יש לי עוד מלא מחויבויות,

יש לפחות 2 בחנים כל יום וכל שבוע לפחות מבחן אחד,

יש לי אתר שהוא אצלי עדיפות ראשונה במחשבים,

ועוד הבלוג שלי עם קים שאתם אפילו יכולים לשאול אותה ואני בקושי מוצאת זמן לכתוב,

אני קמה כל יום ב-6 בבוקר והולכת לישון ב-1 בלילה כי אני לא מוצאת זמן לכלום,

חצי יום אצלי זה רק שיעורים והשאר זה בצפר, באמת נראה לכם שאני אבזבז את הזמן שלי במקום לישון על לכתוב פרקים??

אני באמת מצטערת שככה יצא, התחלתי את הסיפור עוד בזמן השביתה והיה לי זמן אז אבל עכשיו כשיש כזה עומס בבצפר אני פשוט לא מוצאת זמן לעצמי...

אני אנסה לכתוב עוד פרק כמה שיותר מהר ואם אני ארגיש שאני לא יכולה יותר אני אסיים אותו.. אני באמת מצטערת..

ולכל אלה שבאים אלי בטענות אז תזכרו דבר אחד!

אני ל-א עובדת בשבילכם, אני פתחתי את הבלוג בשביל עצמי ובשביל לפרסם את הסיפור שלי ולא בשביל שתכתבו לי הודעות כמו "אוף איתך" וכ"ו.. מה לעשות שאני לא נולדתי במחשב!..

333>

ניקול.