זה כל כך הסתבך.
נכון שאף לא הולך לקרוא את זה אבל אני עדיין יכתוב.
אחרי כל החרא שעשית, אחרי איך שנפגעתי בזמן האחרון אני סלחתי לך על הכל! ה כ ל!
אני זוכרת שדיברנו ואתה אמרת לי "אם הייתי במקומך אני לא יודע אם הייתי יכול לסלוח לעצמי" מילה במילה.
אז אני הבנתי שכנראה שאני פשוט אוהבת אותך יותר.
ואחרי שני המקרים ההם, אני נפגעתי כל כך שחלק מהאמון שלי בך נהרס. ואנחנו אמרנו שיהיה בסדר, ונעבוד על זה ובאמת שאני מנסה. ואני מנסה ומנסה ומנסה להחזיר הכל כמו שהיה קודם, אבל אני לא יכולה.
משהו חוסם אותי, משהו לא נותן לי להתמסר לך שוב ואני כל כך מצטערת על זה.
אז באת היום ואמרת לי "אני מרגיש שאני נותן את כל כולי ואת לא." ואמרת "כנראה שאני אוהב יותר" אבל אתה יודע מה?!
אין לך זכות להגיד את זה, פשוט אין לך זכות.
אני סלחתי לך על הכל , פשוט על הכל. ועל הקטע ההוא? היה לי קשה אבל סלחתי, כי אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר ומה לעשות? אנשים טועים לפעמים.
אז מה קרה? פתאום אני אשמה בהכל? אתה פאקינג לא מרגיש שאני אוהבת אותך?
אני רוצה לראות איך היית במקומי.
ואני כל כך רוצה להגיד לך כל מה שכתבתי אבל אני לא יכולה, אני לא יודעת למה אבל אני לא יכולה.
ואני ממשיכה להגיד לך שהכל בסדר, למרות שזה לא.
ואני ממשיכה להתעלם מהכל ולקוות שהכל יסתדר מעצמו אבל כנראה שזה לא.
ואני ממשיכה לאהוב אותך גם אם אתה לא מרגיש את זה.
איך הכל הדרדר? היה לנו כל כך טוב וכל כך מושלם שכנראה משהו היה חייב להיהרס.
אה כה ויש לי פרו. הרי רק בגלל הידיעה הזאת נכנסתם,לא?
המשועממים שביניכם ומחפשים משהו לעשות משהו בשביתה, כנסו אולי זה יעניין אותכם (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
It's just pain