פרק א'
"וואי דניאל, תראי אותם .. רק אתמול אף אחד לא הכיר אותם ופתאום כבר חצי מדינה מעריצה אותם .." אמרה חן לדניאל.
"כן , הם ממש הגשימו חלום" אמרה לה בחזרה דניאל בחולמנות.
"כל כך הייתם רוצה להיות כמוהם .. להגשים חלום, לשיר, להיות מפורסמת" אמרה חן בעוד שהן מדפדפות בעיתונים שעל השולחן ורואות את המתמודדים מהתוכנית "כוכב נולד 5".
היא כבר שקעה במחשבותיה ויכלה לדמיין את התמונה שלה מופיעה בעיתון , אוחזת מיקרופון ביד ושמה כתוב בענק.
חן הייתה נערה לא ממש מקובלת , לפחות לא מקובלת כמו שירן שכל בית הספר העריץ אותה...
תמיד אהבה לשיר, היא הייתה שרה מדהים , היה לה קול כ"כ מיוחד , שונה ..
בכל הזדמנות היא הייתה שרה ובמקלחת בעיקר ..
יום אחד באה אליה דניאל חברתה ישר אחרי ביה"ס .. חן התקלחה בינתיים ודניאל העבירה את הזמן בלחכות לה והייתה על המחשב.
פתאום היא שמעה מתוך המקלחת קולות .. היא התקרבה קצת והבינה שזאת חן שרה , היא הקשיבה לה וממש התלהבה ..
אחר כך , כשחן יצאה מהמקלחת אמרה לה דניאל:
"וואו אף פעם לא שמעתי אותך בכלל שרה ! את שרה ממש יפה .."
"ממ זה היה סתם .. אבל תודה" ענתה חן בביישנות .
"למה שלא תלכי לאודישן או שתופיעי איפשהו?"
"ממ לא נראה לי , אני גם מתביישת מול קהל רב .." ענתה חן.
לאחר שבוע , התחילה שנה החדשה וכל התלמידים חזרו לביה"ס לאחר חופשת הקיץ הארוכה.
יומיים לפני צלצל הטלפון בבייתה של חן.
"הלו ?"
"שלום חן , מדברת המורה רויטל מבית הספר , מה שלומך?"
"אה , הכול בסדר, ואצלך?"
"מצוין, תשמעי חן .. את זוכרת שמידי כל שנה אנחנו מארגנים טקס של תחילת השנה בבית הספר שאני מארגנת?"
"כן, בטח.. למה?"
"אז כמה תלמידים יופיעו: אלירן ובר ינגנו על גיטרה, שירן ועוד כמה בנות ירקדו ..."
"כן , שמעתי על זה משהו"
"אז בכל מקרה , שמעתי שאת יודעת לשיר מאוד יפה ..תרצי אולי גם להופיע בטקס?"
"מממ .." חן חשבה על זה מספר שניות ,
לאחר מכן ענתה בהיסוס: "אני חושבת שכן"
"יופי , אז תבואי מחר ב10 לחזרות בבית הספר .. הייתי רוצה לשמוע אותך"
"אוקיי"
"יופי , אז נדבר כבר. להתראות"
"ביי" ניתקה חן את השיחה.
היא הייתה מרוצה .. סוף סוף יש לה הזדמנות ..
פרק ב'
למחרת קמה חן , התלבשה, התארגנה ויצאה מהבית .
כשהיא הגיעה לבית הספר היא נכנסה לחצר וכבר ראתה שמה הרבה מורות וכמה תלמידים.
חן התיישבה על אחד הכיסאות שבצד ובחנה את התלמידים ..
היא זיהתה בצד את אלירן ובר , היה להם על הגב את התיק המיוחד השחור ובתוכו הייתה גיטרה , הם דיברו על משהו בהתלהבות ולא שמו לב לכך שהיא הגיעה .. חן בהתה באלירן זמן ממושך וחשבה עליו, כמה זמן היא לא ראתה אותו בתקופת החופש הארוכה וכמה שהיא התגעגעה אליו.
היא רצתה לגשת אליהם , להגיד שלום .. אבל התביישה מאלירן.
לבסוף היא קמה והלכה לכיוונם.
"היי" אמרה חן לנערים.
הם הסתובבו אליה , אלירן חייך אליה ואמר:
"היי חן, מה קורה?"
"סבבה , ואיתך?"
"מצויין" ענה לה אלירן.
"אז מה אתה עושה פה?" שאל אלירן בסקרנות .
"ממ המורה רויטל התקשרה אליי אתמול, היא רצתה שאני אבוא לחזרות כדי לשיר".
"אה איזה יופי , שיהיה לך בהצלחה" ואחר כך הוסיף " אני ובר גם מופיעים , בנגינה .."
"כן, אני רואה" ענתה לו בחיוך והתרחקה מהם.
פתאום היא קלטה במרכז את שירן הסנובית , הילדה הכי מקובלת בבית הספר ולידה עוד כמה בנות ..
הן היו לבושות בחצאיות קצרות , עשו חזרה על הריקוד ובכלל לא שמו לב שהיא הסתכלה עליהן ..
אחרי כמה ד'ק שירן הפנתה מבטה וראתה את חן מרחוק , היא לחשה משהו לבנות והן הפסיקו לרקוד והתקרבו אלייה.
"מה את עושה פה בדיוק?!"
אמרה לה שירן בזלזול.
"ממ .. אהה .. רויטל אמרה לי לבוא לחזרות"
"בשביל מה?!"
"ממ אני שרה" ענתה חן בהיסוס.
"פחח גם מכוערת וגם שרה?" אמרה שירן וצחקה.
ואחריה צחקו שאר הבנות , השפוטות שלה.
חן הרגישה לא נעים.
פתאום הסתכלה מורן על הנעליים שלה ואמרה:
"את יודעת שהנעליים האלו מה זה פאסה?!"
"שאר הבנות הביטו ישר על הנעליים שלה.
ואז טל הוסיפה: "כן, אני חושבת שלסבתא רבה שלי היו כאלה.."
כל הבנות פרצו בצחוק והתרחקו ממנה.
חן נעלבה , היא כמעט פרצה בבכי , אבל לאחר מכן נרגעה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
