היא חזרה ביום שני בערב וממש שמחתי לדעת.
כל אותו הערב לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
רציתי לישון מוקדם ולא הצלחתי, ניסיתי לקרוא ספרים ואפילו גמרתי אחד בערך בשעה...
בסופו של דבר בסביבות עשר התקשרתי לבית שלה ושאלתי את אבא שלה אם היא חזרה.
הוא אמר שאמא שלה יצאה להביא אותה והן אמורות להגיע בערך בעוד רבע שעה.
שמחתי שהייתה לי הזדמנות להספיק לראות אותה אז נסעתי לבית שלה (החיים טובים כשיש רשיון נהיגה).
כשהיא הגיעה הייתי הכי מאושר בעולם! אני יודע שזה מוזר כי היא לא הייתה בבית רק שלושה ימים,
אבל כל שניה בלעדיה גורמת לי להתגעגע (אוי... איזה רגיש 
).
היא גם שמחה לראות אותי וכל המשפחה שלה שמחה שהיא חזרה
והיו הרבה חיוכים וצחוקים וחוויות שהיא סיפרה. בפעם הבאה אני אבוא גם (בעיקר בשביל להיות איתה, אבל גם בשביל הכיף והחבר'ה)!
מקסימום רן יגרור אותי אם אני אתעצל.
אז קארו שלי, תדעי שאני אוהב אותך הכי הכי (על הגלקסיה ומחוצה לה 
)!
ועדיין ממש מודה לך על הפוסט פריצה (Love you forever and ever)
אביב,
שעידכן אחרי יחסית הרבה זמן (מדבר על עצמי בגוף שלישי ולא יודע למה)
וכמו תמיד יצא רגיש ואוהב מאוד ועוד לא ממש יודע אם זה טוב.
עריכה, 13.12.2007 - 17:02:
מחר! לא יאמן עד כמה שהזמן עובר מהר 3>!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Avivos