אבל קודם כל נדבר קצת.

מה מצבי? אני חולה.

ולא, אני חולה באמת. זה לא בגלל שמתחיל הבית ספר.

ולא יודעת, אני רוצה להיות בריאה אני רוצה ללכת לבית ספר, להיות עם כולם.

אני אוהבת להיות עם החברים שלי, שחוץ מזה אני רוצה כבר לפגוש אותם.

רוצה לראות ילדים חדשים, רוצה להכיר אנשים חדשים.

לא רוצה להיות חולה.

פספסתי פגישה עם לירי. היא באה למזנון בידיוק שאני הלכתי למרפאה.

זה היה כ"כ מבאס.

אני פשוט רותחת.

סתם עוד נושא שקפצץ לי לראש,

לא דיברתי איתו מאז הקייטנה. כאילו אנחנו נפגשים במיקריות, אומרים שלום אחד לשני מדברים, מה נשמע איזה יופי ובלה ובלה. שנינו מובכים. אני מתביישת.

ושאני רואה אותו זה ניראה כאילו הוא לא ממש רוצה לדבר, לא. כאילו הוא לא יכול לדבר, הוא רוצה אבל הוא מפחד וגם מתבייש.

בעיה קשה.

וכן, אני רוצה את הקשר הזה איתו, אני ממש רוצה.

ביום היה אחלה, הישזתפתי וזהו.

אבל היה ממש כיף.

אורי הטמבל הזה חרמן כ"כ -.-"

המפגר הזה פתח לי את הקשר של הבגד ים. כמובן שתפסתי לפני שראו אבל עדין זה היה מעשה משפיל.

גם לא התחשק לי להחזיר לו, פשוט היה בא לי לעשות לו מבט של: "קיבינמיט לך תציק למישו אחר ותעזוב אותי בשקט"

אני לפעמים מרגישה שהידידים שלי (מהבנים) רוצים אותי רק בגלל שיש לי ציצי.

נכון , יש לי ציצי אבל גם יש לי אישיות, יותר גדולה מהציצי. (ולירי עם את קוראת את זה אני יודעת על מה את חושבת עכשיו )

וכן, כדי לנסות להכיר את האישיות הזאת.

טוב די חפרתי.

שתי תמונות D:

וזה לא בידיוק מהים זה מהנסיעה לשם.

 

אני פוטוגנית בזמן האחרון. נחמד D:

אממ ניראלי אני אזוז.

אה כן, עם מישהו רוצה למצוא לי שידוך, כי אני מחפשת.

כי אתם רואים שמה שקורא לי עכשיו לא בידיוק עובד.

זיו