או שהקירות סוגרים עלייך או שאת אבודה ביער סבוך באמצע שום מקום
עוד לא החלטת
המחשבות ממשיכות לרוץ בקצב מטורף בתוך המוח העמוס שלך מעין מאיימות לבקוע לך מהגולגולת
הפחד מרעיל לך את המחשבה ההגיונית ואת מוצאת את עצמך בוהה בנקודה ראנדומלית על הקיר במבט חלול חסר כל יכולת התעוררות והתפכחות נפשית
מהרהרת עם עצמך מתדיינת עם המחשבות ורבה עם הפחד העצום שלך
טיפות קטנות של רעל שמתמזגות עם נהר של אושר לשיקוי מסוכן
הראש כבד, טרוד מחשבות. מחשבות הגיוניות וכאלה קצת פחות
מחשבות שמנהלות קשר רציף עם שרירי השפתיים שנעות במחול סוחף של חיוכים ומחשבות שמחזירות אותך לקרקע. מחשבות שמוסיפות לחיוך המתוק דמעה מלוחה של פחד.
שנים ייחלתי להרגיש ככה ועכשיו פחות, הרבה פחות
איזה יום, איזה יום עבר עליי
זה קצת יותר מדי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
