פוסט פרידה.

אני כותבת לכם,והמילים נחנקות בגרון.

קשה לי,קשה לי לעזוב רשת שכל-כך השקעתי בה.

אני לא יכולה יותר לכתוב,קשה מאוד לומר מילות פרידה.

כעת,אני נפרדת מכם,הפרידה כואבת.

צמרמורות עוברות בגופי וניתן לומר שאפילו הבעת פניי עצובה.

אבל אני חייבת.חייבת לעזוב.

החטיבה,השיעורים הפרטיים,השעות המאוחרות בהן אני מגיעה והשעות המוקדמות בהן אני מתעוררת.

אני חוזרת הביתה מותשת ועייפה,אחריי יום ארוך.

אני בסה"כ לומדת יום אחד בלבד וכבר מרגישה שזהו,אני לא מסוגלת לעדכן.

אני משאירה את הרשת פתוחה,ויובל השותפה תנהל אותה.

הבקשה האחרונה שלי,רגע לפני שאני עוזבת,

שתמשיכו לגלוש כאן,שתאהבו את הרשת,

שתצטרפו לצוות ההנהלה המיוחד,

שיום-יום משקיע בסניפים.

אם כך,אבוא לבקר מדי פעם-

בזמני הפנויי,כשאהייה בחופש של שבועיים וחצי,בימי שישי ושבת,

או סתם ביום שהעומס לא כבד.

ברגע זה,אתן את המסנג'ר,האייסיקיו והאימייל הפרטי שלי.

דבר שמעולם אני לא עושה וגם לא עשיתי.

אבל כעת,אני מרגישה מחוייבות לשמירה על קשר.

אז כל מי שרוצה לשמור איתי על קשר,לשאול שאלות או כל דבר אחר,מוזמן להוסיף.

מסנג'ר: [email protected]

אימייל: [email protected]

איסיקיו: 481858803

אתגעגע אלייכם,

רינת P: