כשהחיים מפנים לכם את הגב... תבעטו להם בתחת! XD

אני כבר לא מכירה אותך...

וזה כואב לי.

והקנאה אוכלת אותי.

כן. אני מקנאה בך. כל כך!

ואת יודעת את זה...

כמה שאני מרגישה לא בנוח כשאת בקשר עם כל העולם ואשתו..

ואני נסרחת מאחורייך כמו איזה חתול רחוב.

כולם אוהבים אותך.

את המצחיקה. את זאת שכולם הולכים אחריה.

הלוואי שהייתי את.

רק את לא מעריכה את עצמך. שונאת את עצמך.

למה?! כי את "כישלון"?

אז זהו שלא. את תמיד אומרת את זה... ובסוף מקבלת יותר טוב מכולם.

יותר ממני. אבל לזה אני כבר רגילה..

ולאחרונה, אני מרגישה יותר ממך.

יותר אמיצה ממך.

יותר חכמה ממך.

ויותר חזקה ממך.

אבל אולי זאת רק הרגשה.

כי מי שאני מכירה, יותר חכמה.

יותר אמיצה.

ויותר חזקה.

לאחרונה את פשוט פחדנית.

לברוח לא יעזור לך בכלום.

והייתי רוצה לדבר איתך.

אם יש לך בכלל זמן בשבילי.