כשהחיים מפנים לכם את הגב... תבעטו להם בתחת! XD

פעמיים.

פעמיים מה שהכי רציתי בעולם, נלקח ממני.

פעמיים הייית על סף לקבל אותו.

אבל לא. זה היה חייב להתפקשש.

שנה וחצי אני חיכיתי לרגע הזה.

חלמתי על זה. התאמנתי על זה.

בתחילת השנה באתי יותר חזקה.

יותר אמיצה. יותר בטוחה.

וחיכיתי. חיכיתי ליום שהחלום סוף סוף יתממש.

וברגע הזה... נתקע לי סכין בלב.

לא בכיתי. אני לא יכולה לבכות. אני צריכה להיות חזקה.

בעודי מבואסת, הן יושבות להן מאושרות מהחיים.

ואני צריכה לסבול את התענוג שלהן ללמוד את זה.

טוב... לפחות הייתה לי הזדמנות להופיע עם זה.

אפילו פעמיים.

פעמיים נשר לי הלב.

פעמיים התנפץ החלום.

לוותר על הכאב

לוותר על הסכין בלב

לוותר על האכזבה

לוותר על האהבה

לוותר על התקווה

שגם ככה לא שווה

לוותר על הדמעות

שזולגות וזולגות בלי הפסקה

לוותר על הבדידות

לוותר על הכישלון

על השנאה שנתקעת בגרון

לוותר על החיים

על האמונה באלוהים

שאפילו לא קיים

הוא מאכזר ונעלם

הכל ריקני וכואב

רק העצב שוטף את הלב

לקבל את האומץ

לחתוך את הוריד

שיקבע את מקומי

בעולם הזה.. או בעולם הבא.

להתאבד.

היה לי שבוע חרא!!

פשוט נוראי!!

אבל הוא עבר...

מצאתי עבודה!

במחולה.. מד"צית.

מדריכת צוות.

אני מקווה להצליח בזה...

ולקבל משכורת טובה..

אני קצת צעירה בשביל העבודה הזאת..

אבל משום מה קיבלתי אותה ואני לא מתכוונת לאכזב את שוקי.

ואת עצמי!

יום שישי מסיבה בצוללת..

אפשרות סבירה לראות את שחר! 3>

טוב.. אני הולכת לעשות עם עצמי משהו.. כמו להמשיך לקרוא את הספר המעניין שלי..

אני לא האמנתי שאני אשכרה אהנה כל כך מספר..

טוב.. הגעתי לחלק שעזריאל מתאבד במקלחת ואמא שלו מתעלפת..

אני בשיא המתח והולכת להמשיך לקרוא..

להתראות.. 3>>>

לא יודעת מה קורה.

יש לי תחושה של חוסר רצון לחיות.

אני רוצה להיות ילדת רחוב...

להסתדר לבד בחיים העלובים האלה ולהיות חופשייה.

רע לי. ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

אני לא הולכת להתאבד. אל תדאגו...

אבל אני לא יכולה לסבול ת'פאקינג תחושה הזאת,

ולחכות לטוב. כי הטוב לא מגיע.

כבר שבוע.

פעם התלבטתי אם אלוהים קיים...

עכשיו אני בטוחה. הוא לא.

הוא סתם המצאה של איזה דיביל.

הדבר היחיד שמחזיק אותי זה המחול, אמא שלי וחברים..

טוב.. 3 חברים.

אבל גם זה הרבה... מבחינתי... 3>

אני לא רוצה ללכת לבצפר.

אני לא רוצה להיות בפאקינג מבשרת.

אני רוצה חופשה! חופש מכל הצרות.

הבעיות... הכאב. פשוט חופש.

כבר הרבה זמן לא פרקתי ככה... וזה עושה לי טוב.

כמובן שיש את אלה שחושבים שמה שאני כותבת פה הוא לצומי וצביעות..

אבל בעיה שלהם. הלב שלי אומר אחרת..

זה מה שחשוב.