מעוז צור ישועתך...

חברים וחברות ...זה קורה.

אני לא מאמין שאני כותב את זה..

כל כך הרבה זמן היה לי לשבת ולחשוב, ולהבין שדי, אני לא יהיה חייל בקרוב.

אני אקום בבוקר ואדאג לעצמי.

אני לא יקבע הפנייה בחר"פ באר שבע.

לא צריך לקום למסדרי בוקר יותר, לבלות באוטובוסים ימים שלמים.

לא צריך יותר לגמגם שהמפקד שואל למה לא עשית את המטלה שאמר לך בבוקר.

הבנזונהההההההה  אולי נשאר בצבא...אני - לא!@
אני אדון לעצמי.

היום אני ברמן, מחר אני מלצר באילת

מחרתיים נוסע לטבריה, ועוד שבועיים טס לקופיפי.

אולי בכלל בא לי אמסטרדם כרגע...או שנחכה קצת, ונסתפק באיזה אי.

מה אתם אומרים? מבלבל אה?

מה קודם? פסיכומטרי או בגרויות? לצערי אני צריך להשלים כמה..כוס עמק יזראל איזה בלבלות עוברות לי בראש.

זה לא שביזות...זה פשוט בילבול וחוסר ודאות.

למרות שמתן תמיד אומר שאנחנו בטופ ולא צריך לדאוג, 20 שנה של טיפוח פסימיות עצמי עושות את שלהם..

נשארתי לבד בבסיס, יש לי הרבה חברים, אנגאו, וחי ואושרי שוקי ואבירם הציפורים..מור הסטיקלייט, ואוהד הצעיר.

אבל בסופו של דבר החבר האמיתי היחיד שלי נמצא כבר בבית, והחוגר כבר לא בכיס שלו.

משהההההה!!! איך נטשת אותי בשדה הקרב"? הרי אתה יודע שמה שאני עובר פה לא עבר גם ראשון הלוחמים בקו.

אבל לא נורא טיק טאק וזה ייעלם, המצב הזה שעכשיו..

חברים, מקווה לראות את הקטע ההזוי הזה מתישהו ולומר "WOW, איזה צעיר. מה חשבתי? באמת פחדתי מהאזרחות.?? (:  "

בהצלחה לכם גיבוריי בני ישראל.

אני את שלי עשיתי, עכשיו החיים מתחילים . . .