הולי סניה לא מצחיק

סלחו לי, חובבי הומור יקרים, שנעלמתי לזמן מה ופסקתי מלהכפיש את אויבכם הגדול, הולי סניה. היתי מעט עסוק לאחרונה, אבל לפני חצי שעה קראתי משהו שאי אפשר שלא להתיחס אליו בבלוג הזה. אני מדבר על:

מערכון הפעילים של אל באנדי

כרבע רוסי (ושלושת רבע פולני) לא יכולתי שלא להתחבר לאל עוד בתחילת דרכו בישרא. לדעתי, הוא מתבכיין יותר מדי ולא פעם אני מדלג על פוסטים שלו כי אני רואה שהוא מזיין בשכל, אבל לרוב הוא מצחיק אותי והפעם הוא התעלה על עצמו. הקטע המצחיק ביותר בפוסט, ללא ספק, הוא החיקוי של הולי סניה.

אל הציג את סניה כמישהו שתופס מעצמו להיות הגורו של ההומור, כשבעצם הוא כותב בקצב של 150 בק"ש (בדיחות קרש לשעה), וכל מי שהוא מסוגל להצחיק זה ילדים בני 12. אהבתי את חוסר המודעות של סניה לכמה שהוא לא מצחיק, אבל במיוחד את החיקוי של סגנון הבדיחות.

יש רק בעיה אחת. חרף נסיונותיו, אל לא הצליח להמציא בדיחות מפגרות כמו של סניה. הוא בבירור ניסה וכתב בדיחות קרש דפוקות, אבל הן עדיין יותר טובות ממה שסניה היה כותב. כנראה שאל פשוט לא מסוגל להביא את עצמו למשהו כ"כ דבילי וחסר הגיון. כמו כן, היו מספר דברים שאל לא התייחס אליהם. ויותר מכל צרם לי שהוא לא נכנס בו מספיק. לפי מה שראיתי בכל מיני תגובות אל לא שונא את סניה. אני לא מבין את זה. כנראה שהוא פשוט אוהב כל מי שרוסי.

לבדיחות כאלה אל תצפו ממני. אבל מה שאני כן אעשה זה לעבור על מה שאל עשה ולהראות איך זה מוכיח כמה שסניה פתטי.

בהתחלה הוא צחק על סניה על זה שהוא מעדכן כמה פעמים לאותו פוסט. אחד הפקטורים הכי חשובים שמשפיעים על המיקום בטבלה זה כמות העדכונים. כמה שפחות (עד גבול מסוים) כך יותר טוב. וסניה, מאחר והוא צמא לתהילה, מעדכן לאותו הפוסט, מה ששאר הכותבים לא עושים. אח"כ הוא צוחק על סניה על כל עניין שינוי השמות של הבלוגים. ככה בלי לשפר את יכולת הכתיבה שלו הוא מביא לעצמו עוד קוראים. שימו לב ששאר הכותבים שעושים את זה הם כותבים ממוסחרים גם כן. סלקר-ביטצ' או הדודה מלכה לא ישקלו משהו כ"כ נואש ופתטי. בנוסף אל מזכיר שזה גורם לאנשים שלא אוהבים את הכתיבה שלו להכנס לבלוג שלו כי השם גרם להם לצפות למשהו אחר. מעניין באמת האם סניה היה שולט בכזאת דומיננטיות בטבלה אם הוא לא היה משתמש באף תכסיס אלא פשוט כותב. חבל רק שבאנדי לא הזכיר את הפרויקטים שסניה עושה. הוא מאפשר לילדים לתת לו הצעות לבדיחות ופרסומות, כך שהם ישתתפו בבלוג והוא יהיה יותר חשוב עבורם. הוא עושה תחרויות של חולצות כדי להראות לילדים כמה שהוא חשוב וצריך לקרוא אצלו. והוא חילק פרס למנוי האלף כך שיהיו לו יותר מאלף מנויים. עכשיו הוא גם פתח בלוג נוסף. סביר להניח שהוא יפתח בסופו של דבר 20 בלוגים והם כולם יהיו בפעילים. וזאת גם לא בעיה לעדכן את כולם. הבדיחות שלו כ"כ חלשות וקלות לכתיבה שאפשר לכתוב מאות כאלה בכמה שעות ולחלק אותן בין הבלוגים.

בכלל, כל התכסיסים האלה הם אפילו לא מתוחכמים. כל אחד יכל לחשוב עליהם. ההבדל הוא שאנשים אחרים לא רוצים להתבזות כך בפניי הקוראים שלהם ובאופן כ"כ מופגן ומוצהר לרדוף רייטינג. אבל כנראה כשיש לך מודעות עצמית של דג זה הרבה יותר קל.

וכעת לבדיחות של סניה במערכון:

תלמיד: "סניה, היום פגשתי את הבן אדם הכי טיפש בעולם!"

ואני עניתי לו: "תן לי לנחש, הסתכלת במראה?"

כולם נקרעו מצחוק. ראש העיר העניק לי עיטור כבוד.

כרגיל סניה ממציא שאיזה תלמיד (מי אגב נתן לבן אדם כזה תלמידים) אמר משהו שהוא ההכנה המושלמת לבדיחה. ואז סניה שולף לנו איזה פאנץ' קרש מתקופת הגן של הגשש החיוור. וגם אם כל זה לא היה מומצא, והפאנץ' נאמר היה מעט מתוחכם, זה עדיין עצוב שסניה מתלהב מזה שהוא יודע להשתיק ילדים קטנים.

סקר שנערך ע"י האמריקאים קבע שישראלים הם העם הכי טיפש במזרח התיכון.

(עמיר פרץ בתגובה: !this are not true )

סניה כל הזמן ממחזר את עמיר פרץ ואולמרט בבדיחות שלו (וכל שאר האנשים שכולם צוחקים עליהם וזה כבר מזמן נהיה נדוש. שלא לדבר על בדיחות הדמבלדור שלו). לעמיר הוא בד"כ נותן משהו מטומטם להגיד וזאת כל הבדיחה.

תלמידה (בת 6 ואוהבת לנגן על כינור למרות שההורים שלה רוצים שהיא תשקיע יותר בלימודים): "סניה, איזה עוד מילה יש להזמנה?"

אני (מופתע מהשאלה): "זימון."

היא: "זיון??"

אני: "לא. אלא אם כן הזימון זה ממייקל ג'קסון."

בדיוק חלפו לידנו חמישה בחורים נוצרים. למשמע הבדיחה הם החליטו להתגייר ואף הסכימו לעשות לעצמם ברית מילה על המקום אם אספר עוד אחת כזאת. בנוסף עברה שם זקנה שגססה והיא שמעה את הבדיחה ואמרה לי שעכשיו היא סופסוף יכולה למות מאושרת.

זה מציג עוד משהו מטומטם שסניה עושה. ההערות סוגריים עם הפרטים המיותרים (חבל אגב שלא צחק גם על הקטעים שסניה מפחד לאבד קוראים כשהוא צוחק על נושא רגיש אז הוא תמיד מתנצל אחרי זה ומדגיש שזה בצחוק). והבדיחות עם משחקי המילים הלא הגיוניים כמו לבלבל בין "זימון" ל"זיון". קראתי אצלו פעם משהו דומה באיזה מערכון מלא בדיחות קרש בין פדופיל לילדה קטנה. הפדופיל אמר "חרמון" (ההר) והילדה שמעה" חרמן". לא רק שהוא עושה משחקי מילים נדושים אז הוא אפילו משנה אותן ע"י כך שאחד האנשים הוא מעט חרש. והקטע עם זה שמייקל ג'קסון פדופיל מתחבר למה שדיברתי עליו קודם. כמה מקורי לצחוק על מייקל ג'קסון וזה שהוא אוהב ילדים. והקטע בסוף שסניה מספר שכולם תמיד צוחקים ומתים על הבדיחות שלו. מאד לא אמין. ואם במקרה זה נכון ולא מדובר בילדים קטנים אז חבל לי מאד על האנשים האלה.

אח"כ אל ממשיך עם עוד כמה בדיחות טיפוסיות.  עד ל:

צה"ל: שישית מהאתיופים שהתגייסו הגיעו לכלא.

(צה"ל שחררו 300 מחבלים פלסטינים כדי להשתמש בתאים שלהם לאחסון הזין של האתיופים)

את הבדיחה הזאת כתבתי ב-10 שניות!

אל: אי אפשר לנחש.

סניה כל הזמן מתלהב מכמה מהר הוא כותב את הקטעים שלו. ואל הדגיש משהו מאד נכון. מה הפואנטה להתלהב מהמהירות אם האיכות כ"כ ירודה? הרי אין שום דבר מרשים בלכתוב משהו מאד גרוע כ"כ מהר.

תלמיד(כנראה היה שיכור באותו יום): "אתמול הייתי במלחמת שוורים. שליש ניצח."

אני: תכף תגיד לי גם שהיית במלחמת האזרחים ועובד זר ניצח.

משחק מילים מאד טיפוסי לסניה. לוקח שתי מילים שנשמעות דומה וגורם לאחד התלמידים שלו להתבלבל ביניהם ואז "קוטל" אותו. הבעיה היא שאל נתן לסניה יותר מדי קרדיט. לבלבל בין שוורים לשברים זה קשה מדי בשבילו. בכל זאת, שברים זה מושג מתמטי. ומעבר לכך הקטע עם מלחמת האזרחים והעובד הזר זה אמנם קרש אבל יותר מדי הגיוני בשביל סניה. סניה בטח היה כותב משהו כמו "תכף תגיד לי גם שהיית  במלחמת המפרץ והמזח ניצח". טוב גם זה מתוחכם מדי בשביל סניה. סביר להניח שמה שהוא באמת היה כותב זה "תכף תגיד לי שהיית בקרב מוחות ועמיר פרץ ניצח". כן זה נשמע מתאים.

הציטוט האחרון שאני אביא מהמערכון (יותר בכיוון של מגילה, אבל הפעם אני אסלח לבאנדי) זה:

שלום.

אני קורא ותיק בישרא מזה מספר שנים. עם הזמן צפיתי כיצד רמת הכתיבה באתר מתדרדרת, ובלוגים פחות ופחות איכותיים זוכים להכרה. בימים אלו אנחנו נמצאים בנקודת משבר. כבר מספר חודשים אני מציג בכל הזדמנות לחבריי את הבלוג של הולי סניה, ואנחנו צוחקים יחדיו שעות ארוכות. לא משום שלדעתי ההומור טוב, חס וחלילה (אני סיימתי תיכון בהצטיינות). אלא משום שמעולם לא ראיתי אדם שהוא כ"כ טוב בלהיות לא מצחיק. הוא כ"כ עלוב שאי אפשר שלא לצחוק עליו. היותו הראשון בפעילים מעידה על כך שהרוב המוחלט של קהל הקוראים בישראבלוג הוא ילדים קטנים וטפשים. מאד טפשים. מאד מאד טפשים. אני לא מסוגל לחשוב על אף סוג אחר של יצור שיכול לחשוב שהוא כותב טוב. ההומור שלו אמנם ברמה של ילד קטן וטיפש, אך האנרגיה שלו, הרצון להראות את כישוריו, וכמובן היותו בן 22 שיכול ליחצ"ן היטב את הבלוג ולערוך סרטונים הופכת אותו למלך הטפשים ולפיכך הראשון ברייטינג.

עם זאת, אני משוכנע שאני לא לבד. רבים ודאי חוטפים הלם כשסקרנותם גוררת אותם לראות מי נמצא בראש הטבלה. רוצים לקרוא למישהו ולהגיד "תראה את החרא הזה" ופשוט תוהים לעצמם "איך? איך? איך? איך מישהו יכול לקרוא את זה ולא לרצות למות?". חוסר השנינות פשוט מדהים.

בבלוג הנוכחי אני מתכנן ליצור מקום מפלט לכל אותן נפשות מוטרדות, וללעוג לדוכס האיוולים, מאחר והוא מהווה מטרה כה קלה. מי יודע - אם מספיק אנשים לא יתעצלו ויתרמו לקמפיין רב חשיבות זה, נוכל ליצור מהפכה ולראשונה מזה חודשים רבים (אם לא שנים) יהיה בלוגר ראוי בראש הפעילים.

מלבד הבלוג פתחתי טבעת "הולי סניה לא מצחיק", ועצם הצטרפותכם אליה מחזקת את עמדנו.

הבלוג יכיל עדכונים על בסיס שבועי ויצחק על הטמטום בפוסטים של סניה (טוב לא על הכל. הוא כותב המון, וכל משפט מטומטם בדרך מיוחדת משלו), ועל דרכי הפרסום שלו. עם הזמן אני וצוות האתר נשתדל לעלות את אינטנסיביות העדכונים והתוכן. אבל זה יקרה בהדרגה, אז היו סבלניים.

כולי תקווה שזה יניב משהו, ואם לא אז פשוט יגרום לקוראים לצחוק על אחת מתופעות הטבע המוזרות ביותר שפקדו את המרחב הוירטואלי בישראל.