פרק 25
"אמרתי שאנחנו צריכים לדבר" אמרתי לו
ואז שמענו את ספייק נובח ויורד מהקומה השנייה אלינו
הוא שמח לראות אותי..הרמתי אותו
"על מה?" סבסטיאן שאל
"דיברתי עם ההורים שלי" אמרתי וניסיתי להישאר אדישה
"על..על זה שאת עוברת עליי???" הוא שאל
"כן" אמרתי
"ו..?!"
"לא הייתה להם ברירה גם ככה!" אמרתי בחיוך
"יש!" הוא אמר וחיבק אותי חזק
"היי..תיזהר, אתה מועך אותו!" אמרתי והורדתי את ספייק
"בואי נעלה למעלה" הוא משך אותי
"מה עם ספייק??" שאלתי
"ישאר בחוץ" הוא אמר
סגרנו את הדלת.
.
.
.
בבוקר שלמחרת עדי העירה אותנו
"כן??כן..אוקי...ו...?אה..וואלה אחלה...אוקי..כן כן אין בעיות...אנחנו בדרך" הוא אמר וניתק
"זו הייתה עדי..ג'ף לקח את פייר לסיבוב ואנחנו הולכים לקנות לו את האייפוד עכשיו" הוא אמר
"שיהיה" אמרתי עוד בתהליכי ההתאוששות שלי.
**
"מזל טוב!!!!" צעקנו לו כשהוא נכנס הביתה עם עדי
"יאו..אני לא מאמין!" הוא היה מאושר
"יום הולדת שמח!!" חיבקתי אותו
חגגנו לו עד חצות ואז כולם התפזרו
"אני מזכיר לך להיות במסעדה מחר ב10" אחי אמר
"אני יודעת..זו לא הפעם הראשונה שאני עובדת אם שכחת" אמרתי לו
"זה היום השלישי שלך, אל תעשי מזה סיפור" הוא צחק
"רע אחד"
"ומתי את עוברת?" הוא שאל
"יום שישי..שיהיה קצת שקט" אמרתי
"טוב..נתראה מחר"
-
"איחרת" אחי אמר לי
"קרצייה!" החזרתי לו
"ב10 דקות..שיר!" הוא קרא לי
"מה?" פיהקתי
"אני מקווה שלא תירדמי באמצע"
"גם אני מקווה"
"מה התאריך היום?" הוא שאל
"ה10.5" אמרתי
"שיט!!!!!!!" אמרתי ישר אחרי זה
"מה קרה?" הוא נבהל
"עוד 26 ימים זה יום ההולדת של סבסטיאן!!" אמרתי
"נו..?" הוא שאל
"אני לא יודעת מה לקנות לו!" אמרתי
"איזה שטויות יש לך בראש" הוא אמר הולך.
יום העבודה הסתיים, חזרתי הביתה בשעה 5
התקשרתי לדיויד
"נו איך היה בעבודה?" הוא שאל
"מעייף" אמרתי
"לא נורא, עוד שבוע תוכלי ללמד אותי לבשל" הוא אמר
"כן בטח" צחקנו
"שנייה פייר לידי הוא רוצה לדבר איתך"
"היי" פייר ענה
"מה קורה איתכם?" שאלתי
"אנחנו בסדר...הוא מעביר לי קבצים מהמחשב שלו לאייפוד היפה שקניתם לי" הוא אמר שמח
"אז אהבת אותו?"
"בטח שאהבתי אותו!"
"אחלה, טוב נדבר אחר כך חבר'ה"
"יאלה ביי"
התקשרתי אחרי זה לעדי
"היי שיר" היא ענתה
"היי..תקשיבי בדיוק חזרתי מהעבודה, בא לך לבוא לעשות איתי סיבוב בקניון?" שאלתי
"עוד חצי שעה תהיי אצלי?"
"כן" אמרתי
"יאלה ביי"
נסעתי לעדי ומשם נסענו לעיר קרובה
"את יודעת שלא יצא לי אף פעם להיות בקניון הזה?" היא אמרה
"באמת?טוב גם לי לא ממש יצא" אמרתי
"אז מה? שמעתי שאת עוברת לסבס..." היא אמרה
"פייר סיפר לך??" חייכתי
"כן" היא אמרה
"כן, אני עוברת עוד יומיים" אמרתי
"אה יום שישי?" היא שאלה
"כן.." אמרתי
"ואנחנו עוד לא ראינו את ספייק!רק דיויד ופטריק ראו אותו" היא אמרה
"ואי..את לא מבינה כמה שהוא גדל, קניתי אותו כשהיה גור פיצי, ועכשיו...הוא עוד לא ממש בגודל של סוס, אבל.."
"הוא גולדן רטריבר?" היא שאלה
"כן"
"אני מתה כבר לראות אותו.."
"אחרי שאני יעבור אני יגיד לסבסטיאן שאני רוצה שתבואו" אמרתי
"אחלה"
- אחרי שעתיים של הסתובבויות בקניון..(עם המון שקיות בידיים)
"אני מתה מעייפות" אמרתי "אני קורסת"
"מה קרה לך?איבדת את הכושר?" היא שאלה
"אני עייפה..עבדתי היום אם שכחת!" אמרתי
" כן!שכחתי לגמרי..אני יצטרך להתרגל לזה" היא אמרה
"אז איך אצלך בעבודה?" שאלתי אותה
"אני עובדת שם כבר 3 שנים כמעט, האמת שהכל בסדר" היא אמרה
"תכף אתם תראו, אני יבשל כמו שפית" אמרתי
"אז את ואחיך נועדתם לעבוד יחד?במסעדות??" היא אמרה ושתינו צחקנו
לקנייה האחרונה החלטתי שאני קונה לסבסטיאן שעון כסף עם חריטה מאחור
" אוהבת תמיד, שיר"
***
תאריך :16.5
לי ולסבסטיאן יש חצי שנה.......
פרק 26
היום אני וסבסטיאן בדיוק חצי שנה יחד, והיום אני גם עוברת אליו.
"אני עוד שתי דקות אצלך" אמרתי לסבסטיאן בטלפון
"הבאת הרבה מזוודות?" הוא צחק
"אתה תצטרך לבוא לעזור לי!" אמרתי לו
"בסדר..גם הקטנצ'יק יתרום את חלקו" אני וסבסטיאן לרוב קוראים לספייק קטנצ'יק ולא בשמו, אין לי מושג למה, בכל זאת..הוא כבר לא כזה קטן....
***
"סוף סוף!" הוא נפל על המיטה
"זה לא היה כזה קשה!" אמרתי והושטתי יד כדי לעזור לו לקום, הוא משך אותי ונפלתי עליו
"זה היה ממש קשה...כמה דברים כבר יש לך??" הוא שאל
"לא סיימתי...יש עוד כמה מזוודות במכונית" אמרתי בצחוק
"מה?!" הוא נלחץ
"סתם!" אמרתי
"לא צוחקים ככה!" הוא אמר
"מצטערת" צחקתי
"אני סולח" הוא נישק אותי ארוכות ונשכב מעליי
"רגע..!" אמרתי כשנזכרתי במתנה"
"מה?" הוא שאל
קמתי והוצאתי את השעון מהתיק
"קח" אמרתי
"מה זה??" הוא החזיק בקופסא
"מתנה" אמרתי "אם שכחת יש לנו חצי שנה"
"מה פתאום שכחתי!" הוא אמר
"נו תפתח כבר!!" אמרתי
הוא פתח את הקופסא
"ואו..." הוא נדהם מעט
"אהבת??" שאלתי
"בטח שאהבתי!"
"יש חריטה מאחור" אמרתי, הוא הפך את השעון
"שיאו!בואי אליי.." התקרבתי אלי, הוא משך אותי ונישק אותי ארוכות
"גם לי יש משהו בשבילך" הוא אמר "בואי" הוא הושיט את ידו, החזקתי בידו וירדנו למטה, הוא לקח את המפתחות
"מה?לאן הולכים??" שאלתי
"את תראי"
נסענו במשך חצי שעה שבה הוא לא הסכים לגלות לי כלום ואז נעצרנו
"כן??" שאלתי, לא הבחנתי בכלום
"תסתכלי" הוא הצביע לעבר גבעה של חול
לא הצלחתי לסגור את הפה, הייתי פשוט המומה, אף אחד בחיים לא עשה לי דבר כזה, בחיים.
על הגבעה היה רשום בנרות "שיר, אני אוהב אותך"
"זה ממש יפה!" בכיתי מאושר וחיבקתי אותו
"בואי נצא"
יצאנו מהמכונית
"זה מהמם"
"זה לא משתווה בכלל לכמה שאני אוהב אותך" הוא נישק אותי
"תודה, תודה, תודה" חיבקתי אותו חזק
אחרי חצי שעה שישבנו על פגוש המכונית והתנשקנו חזרנו הביתה.
למחרת כל החבר'ה באו אלינו
"סוף סוף!" פייר הרים את ספייק "רגע לא אמרתם שהוא קטן?" הוא שאל
"הוא גדל!" אמרתי
"תביא אותו קצת" ג'ף לקח אותו
"היי מה איתי?" צ'אק לקח אותו
"וואו..חבר'ה..אתם תהיו פה כל היום אל תשגעו אותו" סבסטיאן אמר
"סבס עוד שבוע נוסעים שוב!" פטריק אמר
"אז צריך לעשות חזרות" דיויד אמר
"לא היום!" אני ועדי צעקנו יחד
"למה??" הם ענו יחד
"כי ככה!היום אתם אצלנו..די עם החזרות יהיה לכם את כל השבוע בזמן שאני ועדי עובדות" אמרתי להם
"אוקי..אז מחר אצלי ב10" פייר אמר
"לאן טסים הפעם?" ג'ף שאל את פטריק
"אני חושב שללונדון" הוא אמר
"לונדון?!לונדון?!!?!?" צעקתי
"כן.." הם אמרו כולם
"דיי אתם רציניים?!" כל חיי רציתי לבקר בלונדון
"כן..הכל בסדר?" פייר שאל אותי
"אם אנחנו בלונדון ולא יהיה לנו יום שלם להסתובב אני ירצח מישהו!" אמרתי
"למה, מה מיוחד שם כל כך?" ג'ף שאל
"תמיד רציתי לנסות להצחיק את השומרים שבארמון המלכה...או לגרום להם לזוז..הם נראים כמו בובות" אמרתי
"מתאים לי" צ'אק אמר "רעיון טוב שיר!"
"אני יודעת" חייכתי
**
"אני לא מבין למה את כל כך מבואסת שנוסעים מחר" סבסטיאן אמר לי
"אתה לא תבין" אמרתי
"אז תנסי להסביר לי!" הוא אמר
"אנחנו נוסעים עוד שבוע..למשך חודש בערך...זה בזמן יום ההולדת שלך" אמרתי
"את רצינית??" הוא שאל
"סבסטיאן שכחת את יום ההולדת שלך?!" הופתעתי
"לא..אני...את רצינית שאת מודאגת כל כך בגלל זה??" הוא שאל וצחק
"כן!מה אני יקנה לך?!ומתי?ואיך?ואיפה...!" אמרתי
"את לא צריכה לקנות לי כלום" הוא אמר
"מה?!" הופתעתי " השתגעת??" שאלתי אותו
"נו באמת, שיר...אני לא צריך שום דבר..."
"אבל.."
"אין אבל!אני רק צריך אותך "
"לא רוצה" אמרתי
"אין מה לעשות..."
"אתה מעצבן" אמרתי
"מעצבן שמת עליך" הוא נישק אותי
********************
תאריך : 2.3
התקשרתי לפייר
"מזל טוב!" הוא ישר אמר
"תודה" אמרתי
"את בת 25 אני לא מאמין!!"
"גם אני לא!" אמרתי
"דיי אז אנחנו כבר מכירים יותר מ10 שנים!" הוא אמר
"גם לך מגיע מזל טוב" אמרתי
"למה?" הוא שאל
"יום הנישואים ה7 שלך ושל עדי!" אמרתי
"אה כן.." הוא צחק
אחרי שיחה של חצי שעה ניתקנו.
דיויד התקשר אליי
הוא שיכנע אותי לבוא איתו לקניון לשעה.סבסטיאן אמור להיות כבר בבית כשאני יגיע.
כשהגעתי כבר היה חשוך.
פתחתי את השער....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
