לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הסיפור שלי=]


סיפור בהמשכים=]


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007

המשך=]


פרק 2:

"יש לי חבר,חדש,חמוד,מתוק ויפה" אמרה יעל,"ושמו בארץ?"עניתי,"עמית נישק אותי אתמול והפכנו לזוג,אני אוהבת אותו" אמרה יעל עם חיוך ענקי על השפתיים,"מזל טוב,אני אמרתי לאח שלך אתמול שאני אוהבת אותו" עניתי,יעל השתתקה לחצי שעה ארוכה ואמרה:"רגע,מה קרה עם עומר?" באותו רגע התחלתי לצחוק ואז אמרתי:"לא אמרתי לעומר,אמרתי לרועי".

שתקנו פשוט,יעל לא ידעה איך להגיב,היא דומה לאח שלה,גם הוא לא הגיב שאמרתי לו שאני אוהבת אותו,רגע,אולי רועי לא אוהב אותי?אולי לא היה נעים לו להגיב כי הוא לא רצה לפגוע בי?אולי הוא לא שמע אותי בכלל,כי הוא המשיך ללטף לי את השיער ולחבק אותי?,"אוף נמאס לי מהשתיקה הזאת,ואת לא מספרת לי מה קרה" אמרה יעל בזעם,ואז התחלתי לדבר:"נסענו,הוא חיבק אותי,לחשתי לו ליד האוזן שאני אוהבת אותו,הוא המשיך לחבק וזהו,הוא לא הגיב" התחלתי לבכות,יעל ניסתה לשמח אותי ואמרה שהרבה אחרים רוצים אותי,כמו עומר.

סיפרתי לה מה קרה אתמול,היא התעצבנה,היא רצתה לתלות אותו.ואז אמרתי:"אבל אוף,כמה שאני אוהבת את.."לא הספקתי לסיים את המשפט ואז דפקו בדלת

 

הדלת נפתחה,זה היה רועי,והוא אמר:"דנה אני צריך לדבר איתך".

אני:"טוב,מה אתה רוצה?"

רועי:"יעל תצאי החוצה!"

יעל:"אני לא אתן לך לפגוע בה,תלך מפה"

רועי:"שהיא תחליט"

אני:"יעלי את יכולה לצאת לכמה דקות,אל תדאגי לא יקרה כלום"

יעל יצאה מהחדר,הסתכלתי עליו במבט מבולבל ושאלתי אותו:"מה אתה רוצה?"

רועי:"אותך"

4 האותיות האלה,שמתחברות למילה אחת,נשמעו לי כל כך טוב באותו הרגע,הייתי כל כך מאושרת,כמעט

קפצתי עליו ונישקתי אותו.

"אז אפשר?"מה?מה אפשר?,מזה השאלה המצ'וקמקת הזו?אז עניתי "את מה?" אז הוא חייך,חיוך כל כך יפה ושאל "לקבל אותך?",לקבל אותי?מה אני מתנה?טוב נסלח לו,אני אוהבת אותו יותר מידי בשביל זה.

אז עניתי "בוודאי" וניגשתי אליו קרוב,ממש קרוב והוא חיבק אותי,ושאל "אפשר לנשק אותך?" מה יש לו הוא כל הזמן הורס את הרגע,"אני לא רוצה בכוח,רק אם את רוצה" איזה חמוד,הוא מפחד לפגוע בי בגלל אתמול,אז נישקתי אותו אני ותאמינו לי,נהניתי מכל רגע.

 

בערב נסענו על האופנוע של רועי לים,הוא ביקש ממני לבוא,ואני כמובן הסכמתי,איך אפשר לסרב לו?

ישבנו על החול הלח,ודיברנו על הכל,פשוט על הכל.

נהניתי הכי שבעולם,כמובן חוץ מהחול המגעיל שנכנס לכל מקום,וחשבתי אמרתי לעצמי כל הזמן בלב "איזה מזל שהוא שלי"


נכתב על ידי אני שכותבת , 28/11/2007 00:03  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שלום=]


היי אני זאת שכותבת פה...

אתם לא יודעים מי אני,מספיק לכם לדעת שאני זאתי שהמציאה את הסיפור הזה.

 

 

                                                                    הסיפור שלי-פרק 1:

הכל התחיל לא מזמן במדינה הזאת,שרונית אספה אותי מהבית יתומים,התאהבתי בו.

מי אני?,אני דנה,יתומה בת 18,גובה 1.84,צריכה להשמין(תת משקל),צבע שיער-בלונדיני,כזה לא חלק ולא מתולתל..

אני לא יודעת מה קרה להורים שלי..אבל לפני ארבע שנים רונית אספה אותי משם.

אה רונית?..היא האימא שלי עכשיו(גבוהה,יפה,שיער חום כהה,בת 40,האימא הכי טובה שאפשר לבקש)היא האימא האמיתית של  רועי,יעל ועומר.

יעל-בת 17,גבוהה,שיער חום גלי כזה,יפה,והכי חמודה בעולם.

רועי-בגיל שלי,וואי הוא ממש חתיך..חבל שהוא שונא אותי,הוא רב איתי כל הזמן,לא יודעת למה אבל אני נמשכת אליו,אני מתרגשת ממנו,אני מאוהבת בו.

עומר-בן 19,נראה טוב,אנחנו לא כלכך בקשר.

 

רועי ויעל גרים איתנו,עומר גר עם אמנון,בעלה לשעבר של רונית,,ראש הממשלה.

אני לא כלכך זוכרת את אמנון..פעם אחרונה שראיתי אותו הייתי קטנה...עכשיו אנחנו נוסעים אליו הביתה..

"עוד 5 דקות אנחנו מגיעים"אמר בועז הנהג של רונית."וואי אני כבר מתה להגיע לשם"אמרה יעל,רועי שתק,אפשר לראות עליו שהוא חושש מהפגישה עם עומר,וואי עומר! היה בנינו קטע פעם..זאת אומרת,הוא נישק אותי אבל אז רועי נכנס והלכנו הביתה,זה היה לפני שנתיים,מאז לא ראיתי אותו...

 

המכונית עצרה,"הגענו!" צעקה יעל,ואז ראיתי את עומר,הוא כלכך גדל וגבה ולא יודעת זה מוזר לי.

יצאנו מהאוטו,אמנום חיבק אותי,גם עומר ואז הוא התחיל ללכת מכות עם רועי,כמו שני ילדים קטנים..נהדר..מה הם יעשו בשלושה  ימים שאנחנו פה,מזל שהגענו בערב ככה זה יראה פחות זמן.

 

"ניכנס?"אמר אמנון,"בוודאי"אמרה רונית,ונכנסנו..לא זכרתי שהבית כלכך גדול,ויפה ויקר..

ואז קרה מה שקרה,עומר קרא לי לבוא איתו לחדר שלו,הלכתי איתו."התגעגעתי אלייך" הוא אמר,עניתי לו בנימוס "גם אני אלייך,מאוד"..ואז הוא נעל את הדלת,והתחיל לנשק אותי,וליגוע בי בכוח,"דיי עומר תעזוב אותי,תעזוב אותי" צעקתי.הוא הפשיט אותי בכוח,נישק אותי ונגע בי,התחלתי לבכות ולצרוח.אף אחד לא שמע אותי."עומר דיי,דיי תפסיק עומר" אמרתי כולי בוכה,"אני אוהב אותך,תירגעי,את רוצה את זה"הוא אמר.ככה עברו להן 3 שעות...הייתי קורבן לאונס בידי בן אדם שהיה אמור להתנהג אליי כמו אחותו,כלכך נפגעתי ממנו.

 

בבוקר היתה ארוחת בוקר גדולה,ישבנו כולנו בחדר אוכל ואכלנו,ישבתי בין יעל לעומר..לא יכולתי להסתכל עליו,הוא כל הזמן שם את הידיים שלו עליי,התחילו לנזול לי הדמעות,רועי שהיה מולי ראה את זה,הרגשתי שהוא מבין אותי,ושהוא מקנא...ואז הוא קרא לי לבוא לדבר איתו..בחיים הוא לא ביקש ממני לדבר איתו..הלכנו הצידה ואז פתאום הוא אמר:"סליחה אם אני נדחף לחיים שלך או משהו,אבל קרה משהו?"..התחלתי לבכות,הוא חיבק אותי חזק כזה,הרגשתי כלכך מוגנת ואמרתי "עומר אנס אותי".

רועי עזב אותי רץ לחדר אוכל ונתן לעומר אגרוף."תבקש ממנה סליחה,עכשיו!" צעק רועי,עומר עשה כאילו הוא לא יודע מכלום..רועי ישר רץ וחיבק אותי,עומר שתק.

אמנון התנצל על ההתנהגות של עומר,והלכנו שרועי מחבק אותי חזק ושומר עליי,יעל הייתה בשוק ולא הגיבה לכלום.

 

נסענו כל הדרך(5 שעות),שאני בידיים של רועי,מחובקת,הוא משחק לי בשיער.ואז לחשתי לו-"אני אוהבת אותך"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המשך יבוא=]

 

 

 

 

 

נכתב על ידי אני שכותבת , 24/11/2007 21:17  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





יום הולדת שמחכינוי:  אני שכותבת

גיל: 35

תמונה




92
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאני שכותבת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אני שכותבת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)