נשארו איזה שבועיים לחופש, והוא עבר לי ממש מהר...
אני מרגיש שהכל עומד להתפרק לי בתחילת שנה, ויש לי פחד ממש גדול מזה.
לא יודע למה אפילו, אני מנסה להשכיח את זה אבל זה פשוט לא עוזב אותי. כאילו בתחילת שנה הבאה הכל יהרס.
המחשבות האלה גורמות לי דיכאון, וזה המצב הכי מפגר שבן אדם יכול להיות בו.
טוב לי, באמת. אני לא יכול לבקש יותר(טוב כן אבל לא משנה......)
ואני פשוט מרגיש שבהמשך יהיה לי ממש ממש רע, ושאני ממש יסבול ואני מרגיש אידיוט.
בן אדם שטוב לו צריך להיות שמח, בנאדם שרע לו צריך להיות עצוב.
טוב לי, ואני עצוב. למה?
אתמול יצאנו ושתיתי אבל לא השתכרתי, הייתי קצת מסטול וזהו.
אנה באה לישון אצלי אחרי זה וטיפה התנשקנו והלכנו לישון. בבוקר הכנתי לנו קפה ורציתי להיות מקורי אז הלכתי למכולת וקניתי קצת קורסונים כאלה עם שוקולד ועם הקפה זה היה טעים...
היא הלכה ב4 בערך ואז הלכתי לגיא וגם חברה שלו שני הייתה שם. לא ממש הכרתי אותה לפני, אבל היא חמודה.
ב10 וחצי אנה באה אליי וניראלי ב11 נצא לאיזה מסיבה בבית ריק של מישהו...
היום אני הולך להשתכר, חייב להשכיח הכל.
אני ואנה דיברנו על עד כמה האהבה שלנו חזקה, וסיכמנו משהו.
קיצור, אנחנו נזדיין בקרוב!!