מילים נישאות ברוח

מעבר להררי מילים
יושב אדם.
מלקט במקורו
פיסות נעלם,
בורר ממוץ בר.

רמז שקוף
הבל בעיניו,
אמת צרופה
עפר לרגליו,
דמיון מזוכך,
מערפל חושיו.
מעצב דמות
כראות עיניו.

בביטחון
חוכך ידיו,
בחפזון
אוסף כֵּלָיו.
שבע רצון
שם פעמיו...

אך אבוי
מסתבר –
הקן אכזב.
מליט פניו
סב על עקביו
ושב לחייו.