לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  HeLLo GeLLy

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007


 **כן,רעיון נורא טוב,עכשיו גם סבתא באה..היה לנו כל כך משעמם...שחסר לנו אותה.

"בקצב כזה....יכולתי כבר לעשן משהו כמו 69 סיגריות"

לדעתי...היא מסוגלת בכל קצב לעשן אפילו יותר....חשבה לעצמה איימי והגבירה את מעשייה..הכניסה את היומן לתוך תיק צד,נעמדה במקום והסתכלה על לינדה.

"יופי....בעצמך תפרת את התיק הזה?.." היא שאלה את איימי לי...לא כאילו התעניינה אלא כי פשוט בא לה לדקור את הילדה.

או...למה זה נראה קנוי ב 60000 לירוט?...

"כן..." היא לא הוסיפה עוד מילים...

"איזה יופי,את נורא מוכשרת...אולי במקום החדש תתפרי להם סדינים..." היא צחקקה...מליסה קיבצה עיניים והסתכלה על איימי....הילדה הבינה את הרמז....

"כן,אין בעיות...ואז אני אשלח אותם עלייך.."

היא החזירה לה באותה ההתקפה...

"למה שלא נלך....? בקצב כזה,היית יכולה להספיק לעשן כבר מליון סיגריות..." היא חייכה

"אייימממממממי  אל.."..היא לא הספיקה לסיים את משפטה...

"גברתי  הנהג הגיע" הודיע ליאו...

לינדה הסתובבה ויצאה מהחדר...איימי לי ומליסה גם כן...הילדה צחקה...ליאו לקח את לינדה ביד ועזר לה לרדת במדרגות...

מסכנה הזקנה....מה היא הייתה עושה בלי ליאו?..נשארת לנצח בקומה הזאת?....היא לא באמת מתקשה לרדת במדרגות..כולה בת 58...חשבה איימי.

ליאו פתח את הדלת של המכונית והיא התיישבה במושב מקדימה...הנהג יצא,לקח מאיימי את התיקים שלה ושם אותם בבגז'

"זה בסדר אדוני,התיק הזה איתי,הוא לא יורד מהכתף שלי..."

אמרה איימי לי לנהג כשהוא ניסה לקחת את התיק....

הוא הסתכל עלייה חייך..וישב במכונית.

"בואי כבר,את כל כך איטית"...אמרה לינדה לילדה

מהחלון....איימי נכנסה למכונית והם נסעו מהר.

"תפתח את החלון..."

היא אפילו לא ביקשה היא ציוותה על הנהג...

"יש לך אל הדלת שם ידית...תסובבי אותה...ואת תפתחי בעצמך..." הוא ענה לה...והמשיך להסתכל על הכביש...

איימי התבוננה על כל מה שהם עברו בדרך...

היא נורא התרכזה בזה...ולא הורידה את עינייה....

לינדה המשיכה לקטר על החלון...

"תפתח אותו כבר,אני לא מבינה בזה...."

הם התווכחו הרבה...ולא היה כוח לזה....

הם עברו ליד בתים...יפים..של אנשים עשירים כמובן....למה איזו משפחה נורמאלית אם ילדים נורמאליים..או עדיף בכלל בלי ילדים אם בית נורמאלי לא יכולה לאמץ אותי?...חשבה ושאלה איימי את אצמה...

עינייה התחילו להיעצם...וכנראה שהיא נרדמה...

 

 

                               ***

 "בואי עליי ילדה יפה שלי...."

אמא משטה את ידיה לילדה קטנה...הילדה בכתה...מסביב הכל היה שחור..לא היה מובן איפה הן היו....לילדה היה שיער קצר ושחור שחור...כמו לשלגיה....היא רצתה משהו...אבל היא לא קיבלה את זה...לאמא היה פרח בשיער...היא הייתה בשמלה לבנה..ארוכה...כמו כותונת לילה.

פתאום הופיע אור...מלמעלה...האימא לא הספיקה לקחת את הילדה ביד אפילו...והיא נעלמה..ביחד אם אותו האור.

                                    ***

 

איימי פתחה את עיניה...וניגבה את הדמעות...

היא החביאה מליבה,שבחלומה זאת הייתה היא.

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי HeLLo GeLLy , 28/11/2007 14:06  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




*מפחדת שגם היא תזדקן ותמות....

"אני,מצטערת לינדה"

"זה בסדר,זאת הטעות הראשונה ואחרונה שלך......ממלא את עוזבת עכשיו את הבית"

היא חייכה לאיימי לי...חיוך מלא גאווה...ואי אהבה.

"לאן,אני נוסע הפעם?" איימי לי רצתה לעזוב,אבל היא רצתה שזה יהיה למקום חופשי שלא יהיה לה קשה וחנוק שמה.

"סבת...לינדה,לאן את לוקחת אותי?...."

אני מקווה שהיא תענה לי לפחות על השאלה הזאת..זה לא צריך להיות קשה.

"כן כן כן....זה לינדה,יפה..הבנת נורא מהר,הרשי לי להזכיר לך...שפה רק אני שואלת את השאלות...זאת הפתעה ילדתי"

אני לא מבינה את הזקנה הזאת...מה הבעיה שלה?היא לקחה את האחראיות עליי בצורה נורא חזקה...אפשר לחשוב שזה ישנה משהו אם היא תגיד לי פעם אחת משהו בדרך נחמדה.

"אני צריכה להתארגן כבר?" שאלה אותה איימי לי...בתקווה שזאת שאלה במקום.

"כן לכי ילדה תחליפי...אבל אנא ממך...תלבישי משהו מכובד מספיק,למען השם...תמחקי  את העיגולים האלה מסביב עינייך"

כן כמובן...חשבה לעצמה בזמן שיצאה מהחדר...

הריח הזה של סיגריות...פשוט הרג..

בדיוק איך שהיא נכנסה לחדרה  מליסה דפקה בדלת,מליסה זאת המשרתת שאמורה להיות המשרתת האישית של איימי לי...אבל איימי לי החליטה שהיא מסתדרת מצויין בלי כל מיני כאלה.

" בוקר טוב איימי...איך ישנת הלילה?"

איך שאני שונאת את השאלה הזאת....

ברור שלא לילה שלפני 7 שנים..

חשבה לעצמה איימי...היא הסתכלה על מליסה  חייכה....

"ישנתי טוב...."

התשובה הנורא אדישה הזאת,אמרה הכול,ובמצב כזה לא מתחשק לשאול עוד שאלות.

"יופי איימי,אני שמחה שטוב לך כאן לפחות בלילות"

  היא לא ענתה לה,היא הרימה את המזוודה...שמה אותה על המיטה..באה לארון הבגדים שלה,והוציאה משם את כל הבגדים,מליסה הבינה את הרמז....היא ניגשה עלייה ועזרה לה לאסוף את הבגדים...

הדלת נפתחה ולינדה נכנסה.

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי HeLLo GeLLy , 26/11/2007 21:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מי צריך ילדה שאף פעם לא מדברת...שעיניה צבועות בעפרון שחור,שנמצאת כל הזמן בחדרה..אוכלת פעם בשנה...ולא אוהבת לצאת?...

אפילו סבתא שלה חשבה כך.

עכשיו היא חושבת על בית יתומים מתאים כדי לשים את הילדה...בכל מקרה אם היא לא מוציאה עלייה הרבה..אז זה עוד יותר טוב,התקציב של בית יתומים מתאים

אמיי לי...ישבה בחדרה על מיטתה וציירה יער,הוא היה חשוך...הוא מת..והוא היה מלא במתים...זהו בית קברות.

כשהיא ציירה היא נראתה מאוד קשורה לזה,היא לא עזבה את העפרון וכמעט בכלל לא השתמשה במוחק.

***

 

"אני בטוחה שאפשר למצוא לילדה הזאת בית יתומים,אני לא מבקשת משהו יוקרתי או מנזר של רק בנות...נסתפק במשהו פשוט".

דיברה סבתא שלה אם אחד העובדיה מהבית.

"טוב גברתי אם את חושבת כך,ולדעתך זאת ההחלטה הכי טובה בשביל הילדה,אפשר לשלוח אותה אפילו היום".

הם עשו טובה שדיברו בכלל...נכון שזה עדיף לילדה וזה באמת לטובתה...והיא נורא תשמח.

גב' לינדה ישבה על כורסתה לקחה לגימה מהקפה של בוקר והסתכלה על ליאו.

"ובכן...תקרא לאיימי"..היא ביקשה ממנו...הוא ישר הסתובב ויצא מהחדר האורחים.

בזמן הזה איימי לי ישבה על מיטתה וחידדה את העיפרון,כמובן שלא בדיוק היו לה זכויות בבית הזה או כיבוד ולכן ליאו אפילו לא דפק בדלת ונכנס כאילו זה היה  חדרו.

איימי הרימה את ראשה והסתכלה לתוך עיניו,היא שתקה וחיכתה שהוא יגיד לה משהו.

"איימי גב' לינדה רוצה לראות אותך,תזדרזי לרדת למטה..היא בחדר האורחים"

הוא יצא וסגר אחריו את הדלת

איימי לי קמה, לקחה את כל הציורים שלה את העפרונות..ושמה מתחת לכרית,היא הסתכלה במראה ובדקה אם האיפור לא נמחק או נמרח...היא סידרה אותו בשביל לא לשמוע על הבוקר נאומים...סידרה את השיער....הלוואי ואני אלך מהבית הזה כבר,הלוואי והיא מצאה לי מקום אחר לחיות בו,רק לא פה...חשבה איימי...היא לא דיברה אבל היא חשבה לפחות..זה.

הסתכלה על הכרית שלה בפעם האחרונה לפני שיצאה,סגרה את הדלת וירדה במדרגות...המ..חדר האורחים זה שם או שם..??היא שאלה את עצמה בזמן שמצביעה לעצמה באצבע לצד ימין ואז לצד שמאל...היה ריח של סיגריות...והוא בא בכלל מצד אחר...היא הלכה בעקבותיו והגיע לחדר אורחים...מה שבאמת מוזר שלינדה  לא מרשה לאף אחד לעשן בתוך הבית..אבל בעצמה היא כמובן עושה כל מה שבא לה..היא פתחה את הדלת,ונכנסה לתוך החדר...לינדה הסתכלה עליה...

"בוקר טוב ילדה...גם היום את ללא מצב רוח?"

גם היום?...כאילו היא מכירה אותי שהיא מדברת על מצבי הרוח שלי

  להתעלם ממנה היא לא יכולה...זה דין מוות...לכן היא חייבת להמציא משהו,שהוא לא בדיוק ענינייה אבל זה גם יהיה הגיוני.

"לא סבתא דווקא היום המצב רוח שלי נורא טוב"

היא התחרטה שאמרה את זה,היא חייכה עלייה כאילו הן חברות טובות.

"יופי אני שמחה,כי תמיד דברים חדשים מתחילים אם מצב רוח טוב,ואגב...אל תקריאי לי סבתא,אני לינדה"

 

 

 

נכתב על ידי HeLLo GeLLy , 25/11/2007 14:47  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHeLLo GeLLy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על HeLLo GeLLy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)