אין טעם בכלל לנשות, אין דרך בכלל לשנות, לא משנה עד כמה שאני ינשא אני לא יצליח אז אולי אני צריך פשוט לותר ולא לנשות יותר ... אולי זות הדרך להחזיר את מה שעבד, את הרגש הזה אין להעלים, איתו אני חייב לחיות ואיו לי כבר מה לעשות.
ואתם למה עשיתם את זה?למה זה היה טוב? אני לא עשיתי דבר רע לכם ובכול זות אתם פגעתם בי למרות שלא עשיתי רע אין לי כבר רצון לחיות או אין לי רצון לחיות את החיים האלה אני יודע שצריך להסתכל על הצד החיובי אבל למרות שיש כזה אני לא רואה אותו כבר הייתם צריכים להיות שם בשבילי להיות שם איתי ואתם פשוט אלכתם או יותר נכון ברחתם.
ואת זו שהכי חשובה לי זו שאני אוהב ותמיד אוהב זו שאיתי כול הזמן שהיתה איתי בכול פעם בזמנים הכי קשים עד הזמנים הטובים איתך אני רוצה להיות איתך לא איתם בשבילך אני קם בבוקר ושאני אולך לישון אני אולך לישון בתקווה שאני יחלום עליך
וזהו אין טעם כדי פשוט לותר להיות מי שאני פשוט אני אין טעם להיות מי שאני לא כי גם אם אני הרצה בזה אני לא יצליח אז...
בי וזכרו הסבל של האחד הוא הטעם הטוב של האחרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
