אז, סוף סוף אני מעלה את הפרק השני, מוקדם ממה שציפיתי, והכול בזכות המוזה הנפלאה שנפלה עלי אתמול, במלוא מובן המילה, ניסיתי לשפר את הסיפור אחרי התגובות
מקווה שתאהבו
פרק שני :
בבוקר התעוררתי לקולו של טום שקרא לי "אבישג קומי ארוחת בוקר" קמתי במהירות ונכנסתי לחדר האמבטיה שהיה צמוד לחדרי התקלחתי צחצחתי שיניים הסתרקתי והתלבשתי,לבשתי מכנס ג'ינס קצר וגופיה עם קשקוש נעלתי קפקפים וירדתי למטה לבנים.
כשירדתי למטה הם היו קצת בהלם ,כי הם לא ראו אותי בבגדים קצרים עדיין "מה יש לאכול?" שאלתי במבוכה "טוסטים חביתות וירקות" ענו שניהם במקהלה "אגב היום את תפגשי את גאורג וגוסטב" "ממ.. מגניב" אמרתי בפיהוק אחרי ארוחת בוקר דשנה וארוכה עליתי לחדרי להיות קצת במחשב ולהתעדכן במה שקרוא בארץ,דיברתי אם חברות במסנ' ושמעתי אואזיס בקולי קולות אחרי כמה דקות דלת חדרי נפתחה בעוצמה וביל היה שם "הבנים למטה ומסתבר שגם האמרגן שלנו כאן" אוקי אני יורדת תוך שתי דקות,לקחתי את העיפרון השחור שלי ושמתי בעיניים,לפני היציאה מהחדר חבשתי את הכובע האהוב עלי וירדתי בריצה, רצתי כל כך מהר שכשהחלקתי פשוט פספסתי את הבנים והגעתי עד לכניסה לבית,שמעתי אותם צוחקים,אבל לא ממש היה לי אכפת, נכנסתי לסלון והתיישבתי על הספר הקטנה "שלום" אמרתי להם "אני אבישג" "היי אני גוסטב" אמר הבלונדיני "היי גוסטב" אמרתי לו "ואני גאורג" אמר זה עם השיער החום "היי גגאוורג" אמרתי מנסה להגיד את שמו "ואני דיויד האמרגן" "שלום" הם התחילו למלמל משהו בשפה לא ברורה שלא הבנתי "אהמ אהמ" השתעלתי והם השתתקו וכך עברה ההכרות הקצרה הזאת "טוב" אמרתי לביל ולטום "אני עולה לחדרי צ'וס" עליתי לחדרי התיישבתי על המיטה שלי והוצאתי את הגיטרה שלי והתחלתי לנגן מנגינה שעלתה לראשי המנגינה הייתה רגוע ושקטה מיד הצטרפו לנגינה מילים בעברית את השיר הגמור רשמתי והמשכתי לנגן ולשיר.
מנקודת המבט של הבנים
שמענו את המנגינה המדהימה ועלינו למעלה לבדות מאיפה היא מגיעה פתחנו קצת את חדרה של אבישג ולעיננו נגלתה דמותה יושבת אל המיטה שלה ושרה ומנגנת כולנו נשענו אל הדלת כשבום היא נפתחה בעוצמה ואבישג זינקה ממקומה בבהלה,היא נראתה כועסת מאוד ועצבנית היא צעקה על כולנו לצאת מהחדר.
נקודת המבט של אבישג
אחרי שהבנים הלכו ניגשתי למחשב והעברתי את המילים של השיר לקובץ וורד ושלחתי לחברתי הטובה רינה דרך המסנ,תוך כמה דקות היא חזרה עלי דומעת וכתבה לי שהשיר מדהים,סיפרתי לה את כל הסיפור ,את כל מה שעברתי בשבוע האחרון על הגילוי הגדול ואיפה אני עכשיו, וכמובן את מה שהיה ליפני דקות ספורות,היא הייתה בהלם אבל כמובן תמכה בי וידעה בדיוק מה לכתוב,דיברנו במסנ עד שעת ארוחת הצהריים שאז הבנים קראו לי,הלכנו יחד לקניון,לקנו קצת בגדים ולאכול צהריים היה כיף גדול והם קנו לי כמה בגדים .
בערב חיכתה לי הפתעה,הם תיכננו לקחת אותי איתם לסיבוב ההופעות שלהם,הופתעתי מעוד ,סיבוב ההופעות מתחיל רק בעוד כשבוע ולכן אין הרבה זמן לבזבז .
בבוקר למחרת התעוררתי לקולו של ביל שהעיר אותי בנועם לא כמו טום ואמר לי להתארגן לארוחת בוקר , ירדנו לארוחת הבוקר והפעם אכלנו פאנקיקים עם סירופ מייפל או סוכר במקרה שלי כשביל התחיל לדבר "אבישג אני מצטער על אתמול לא היינו צריכים לצותת לך מאחורי הדלת,אבל שרת ממש יפה והייתי רוצה שתקליטי את השיר היום " ,"אממ.. אני לא ממש בטוחה לגבי זה" אמרתי בהיסוס "אני חושב שזה רעיון מעולה "אמר לפתע טום את דעתו בפעם הראשונה מתחילת השיחה "בסדר אבל שתדעו שאני לא ממש זוכרת את המנגינה של השיר כי לא רשמתי אותה" אמרתי "אני אעזור לך" אמר טום בחיוך וניגשנו לעבודה אחרי שלוש שעות עבודה מפרכות השיר היה מוכן כולל המנגינה ונסענו לאולפן.
באולפן פגשנו את גוסטב וגאורג שבאו לעזור בהקלטה אחרי יום וחצי השיר היה מוכן וצרוב על דיסקים אחד בשבילי ואחד שהבנים התעקשו שאני אשלח לדיויד.
חזרנו הביתה ודי התפלאתי על האומץ שהיה לי להקליט שיר עליתי מיד לחדרי לארגן מזוודה כי מחר אנחנו נוסעים לשדה התעופה לתחילת סיבוב ההופעות של הבנים.
כצת קצר
תגיבו?
צ'וס
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
