להרגיש לבד זה
לא בהכרח להיות לבד.
להרגיש לבד זה לחוות משהו שמרגש אותך ואז לגלות שאין לך למי לספר את זה
להרגיש לבד זה לקבל את הטלפון אחרי שעבר עלייך יום מסריח ומרוח ולגלות שהאסמס היחיד שקיבלת זה המבצע החדש של טוגו
להרגיש לבד זה כשיש מסביבך מספיק אנשים שדואגים אבל אין אחד שבאמת מבין
להרגיש לבד זה לחכות לחיבוק שלא מגיע
להרגיש לבד זה לגלות שאתה שקוע ברחמים עצמיים ושיש לך לא מעט מה להציע. זה שאין לך מתי להציע את זה זה עניין אחר
להרגיש לבד זה לאהוב ולא לקבל בחזרה.
זה פחות או יותר התשובה.
קראתי היום פוסט ישן וראיתי את עצמי של עכשיו בתוכו. בידיוק המחשבות שלי ובידיוק מה שעובר עליי רק בקול של תיכוניסטית בכיתה י'
ולא קדצניקית בגיל 19.
לופים של סערות רגשות וחוויות
שפשוט אין מי שישמע אותם. וברור שיש, וברור ששומעים.
כי כולם דואגים, לכולם איכפת.
אף אחד לא מבין.