בהשראת הפוסט הזה החלטתי גם אני לתרום למאגר הכפתורים של ישרא, במספר יצירות מופת מפס הייצור האישי שלי. הכפתורים לא יופיעו אפילו ברשימות של הבלוג הזה, כי אפילו לי יש כבוד עצמי (בתאוריה. הוא מזמן לא הראה סימני חיים), אבל אולי לכם יש סטנדרטים יותר נמוכים משלי (למרות שדי קשה לי להאמין שזה ככה...כאילו תסתכלו על הבלוג הזה? מה זה הסגול המסריח הזה בצד? והצהוב? והשחור? אהה לא, השחור זה הלחי של החתול שלי...תהיתי באמת לאן היא נעלמה)
הכפתור הראשון מוקדש לכל הצמחוניים שבינינו. אני לא צמחוני, ואפילו לא תומך בהם, לא מיזדהה איתם (מי הם שאני אזדהה איתם? הם הומואים? יש להם מצעדים מגניבים? מאשימים את הטלטביז הסגול בהשתייכות מחתרית אליהם? נכון שלא? אתם צריכים להתחיל לעבוד על התדמית שלכם, חוטבי עצים אוכלי עשב מטורפים. ורוד הרבה יותר מתאים למאבק שלכם מירוק.), ואפילו לא חושב ששפיות היא הצד החזק שלהם אבל הייתה לי ססמא מגניבה בשבילם. קבלו במחיאות כפיים סוערות את:

הכפתור הזה נעשה ברוח בדיחה שהופיעה בפוסט הקודם שלי (אני הולך לסחוט את הבדיחה הזאת עד הסוף. צפו למחזמר, יומן וחוברת מדבקות עד הקיץ). קבלו את:

הנה כפתור ששום בלוג של פקצה לא שלם בלעדיו:

בהשראת הססמא "אמנות או נמות" קבלו את:

ואחרון חביב, מענה לבעיית הקיפוח של מעריצי סנדרה רינגר:

תרגישו חופשיים להשתמש בכל כפתור שהוא לכל מטרה שהיא (למרות שהשימוש בתמונה של החתול לצורך עינוג עצמי הוא סוטה למדי...לא כמו השימוש בתמונה של סנדרה לצורך מטרה זו, אבל עדיין...)
עד הטירוף הבא...