רשימותיו של מטורף

כילד היה לי הכל...חוץ מבגדים שלא היו בגדי ההריון של אימי...ואוכל שלא גנבתי מהיונים בפארק...ורכבת חשמלית. על שני הראשונים כבר די התגברתי, בסיועו הנדיב של הצבא. הוא סיפק לי מדים, כך שלא אצטרך לדאוג יותר מדי לבגדים. עדיין, זה די מביך היה להופיע לימי ספורט עם מימיה, סופגי זיעה, וכותונת הריון. גם בעיניין האוכל הבעייה די נפתרה. בצבא יש חדר אוכל, שאחרי טעימה אחת מהמאכלים שמגישים שם, אתה חוזר בעונג רב להלחם על פירורי לחם עם היונים בפארק. הדבר היחיד שהצבא לא יכל לסייע לי בו זה העיניין של הרכבת החשמלית. אמנם התחשמלתי כמה פעמים מהמגע עם המסילה בדרך לבסיס, אבל זה פשוט לא אותו דבר. חלמתי לשמוע את שקשוק הגלגלים ברחבי ביתי, לראות את העכברוש הענקי שהתנחל לנו במטבח יושב בתא הקטר, וצופר, מסמל לג'וקים לעלות מאחורה (לא קשה להבין למה הבית הזה נקנה במחיר מציאה). לכן, בטח תבינו כמה שמחתי כשראיתי בחוברת של ויזה רכבת חשמלית במחיר מבצע של 39 ש"ח בלבד. מיד התקשרתי למרכז הזמנות. "בן כמה הילד?" שאלה נציגת השירות, לאחר שלקחה ממני את כל הפרטים. "אהממ...אהממ..." גמגמתי "עשר!" "והוא עדיין מתעניין בשטויות האלה? מה לא בסדר איתו? יש לי טלפון של פסיכולוג מעולה! הוא משתמש בשיטות קצת אלימות, אבל התוצאות מדהימות, אם הילדים מצליחים לחזור להכרה" "לא! לא! אין שום דבר לא בסדר איתו!" "כרצונך...רק אל תגיד שלא אמרתי לך, כשהילד שלך יתגייס לצבא, ועדיין יהיו לו בעיות של הגדרה עצמית" "אל תדאגי! זה לא יקרה!" השבתי, ויישרתי את כותנת ההריון על גופי. "39 ש"ח בבקשה...אלא אם כן אתה רוצה גם פסי רכבת?" "זה בא בלי פסי רכבת?" "אל תסחף...כולה 39 ש"ח...תגיד תודה שזה בא עם קופסא ולא פשוט נזרק עליך כמו לבנת חבלה" "טוב, תביאי גם פסי רכבת" "בסדר. תוספת של 50 ש"ח. אתה רוצה גם להרחיב את הקטר לקטר עם גלגלים?" "זה בא בלי גלגלים?! כן, תביאי גלגלים" "יופי. עוד שבעים ש"ח. אתה רוצה גם מעצורים חשמליים על הפסים למניעת תאונות?" "מה? איזה תאונות? לא, לא צריך את זה" "רוצח!!!!" היא צרחה מצידו השני של הקו "עם כל מה שקורה היום ברכבות אתה פשוט תתן לנוסעים שלך לדהור אל מותם????" "בסדר" עניתי והרחקתי את השפופרת מהאוזן "תביאי את המעצורים" "יופי" היא נרגעה "חמש מאות ש"ח לכל מעצור, פלוס אלף ש"ח על ביקורות תקופתיות של הממשלה. תרצה גם חוות חיות?" "בשביל מה אני צריך חוות חיות?" "סוציומט!!!!!!!!!!! על מה הנוסעים של יסתכלו בזמן הנסיעה? כבר עדיף היית נותן להם למות!!" "תביאי את החוות חיות! תביאי הכל!" "מצוין, זה אומר גם תמרורים, תחנות, שלטים, עגלת ממתקים, סכר בונים, קשת בענן, שחף קסום, עיט פראי, שודדי דרכים, כוסית קשורה לפסים, ועד עובדים..."

שלוש שבועות לאחר ששילמתי על כל זה בערך כל על רכבת בגודל טבעי, הגיע משאית ושפכה ערמה של זבל בחזית הבית שלי. התחלתי לרשת את הבית בפסי רכבת. הקו הראשון היה קו DarkSpirit-מטבח, שדאג לאספקת המזון שלי. הרכבת הייתה מגיעה למטבח, אמא הייתה מעמיסה עליה סנדוויצ'ים, ושולחת את הרכבת בחזרה אלי. תוצרי הלוואי של הארוחה היו מפונים בקו DarkSpirit-שירותים. כמו כן בניתי קו לחדר של אימא שלי, במידה והייתי צריך כסף. זה היה גן עדן. לא יצאתי מהחדר שבועיים.

אלא שכעבור חודש הרעיון נכשל. שודדי הדרכים פשטו על רכבות הכספים, הנוסעים חיסלו את הסנדוויצ'ים, ועד העובדים פתח בשביתה והממשלה הכשילה את הרכבת בביקורת, לאחר שהיא עלתה על הכוסית הקשורה לפסים. הרכבתי מסלול חדש. הרכבת נסעה בקו DarkSpirit-חלון, בפעם האחרונה.  נופפתי לה במטפחת בעודה מתרסקת עם כל התמרורים, השלטים, ועד העובדים, הכוסית, חוות החיות וכו' על התינוק של השכנים. כנראה לזה הם התכוונו, כשהם כתבו "מגיל 5 ומעלה".

עד הטירוף הבא...