|
| 11/2007
עצוב:/ אני בדאון רציני.. החלטתי לפתוח בלוג. אני כנראה במצב כלכך דיכאוני למה אני תמיד אומרת לחברות שלי שזה כלכך שטויות כל הבלוגים וכל הדברים האלו כי אתה כותב דברים אישיים וכל העולם יכול לקרוא. אבל לא אכפת לי אני מרגישה שאני כבר מכבידה על חברות שלי שאני כל היום בוכה להן.. קשה לי כן אין מה לעשות לכל אחד יש עליות וירידות בחיים.. אני בעצם בכלל לא מבינה מה ירידה פה אבל פתאום הכל מכניס אותי לדיכאון כל דבר קטן שקורה אני כאילו חלשה נורא פגיעה. קשה לי עם ההורים עם השביתה הזו בסך הכל היא רק מכבידה עלי.. קשה לי עם הבנים בעיקר.. אני ממש קשה בקטע הזה אני תמיד חייבת להשיג רק את מי שאני רוצה וזה פשוט נורא. הנה רציני מישהו כבר הייתי בטוחה שהנה הפעם אני הולכת להצליח אבל אז גיליתי שהוא סתם פשוט סתם הוא ילד קטן הוא ביישן או כל השטויות האלו.. אתה פאקינג ילד בכיתה י' מה נסגר איתך?! אני תמיד נופלת על האנשים הכי לא נכונים ונכון מגיעים לי יותר טובים אבל מה לעשות שאל אלו אני נמשכת.. בקיצור תמיד איכשהו בסוף אני מקבלת סתירה לפרצוף מאיזה בן.. וכמה שזה פוגע יותר מאשר סתירה פיזית.. ואני לא יגיד שאני מהבנות שאפחד לא מתקרב אליהן. יש פה ושם בנים שמתחילים איתי ורוצים אותי.. אבל אני רוצה את האחד והיחיד שאני באמת מרגישה שאני רוצה.. אוף:/
| |
|