אחרי שראיתי את התעודה שלי ,
הייתי שמחה אבל לא מאוד,
כי ממש בקלות אני יכולה לרדת לממוצע 60 או 50 ואז .. אז .. בעיות.
חשבתי לעצמי , למה לי לא להצליח ?
בגלל שאני לא רושמת תשובה של שורה וחצי ב-ש.ב ?
או שפשוט אני לא יודעת את החומר, כי לא העתקתי כמה שורות מסכנות מהלוח.
בשביל מה אני צריכה את זה ? שווה לי את המאמץ הזה. "מאמץ".
החלטתי לקחת את עצמי בידיים,
אני רוצה שינוי ודרסטי. בלימודים.
אני מכירה את עצמי ויהייה לי מאוד קשה לממש את זה.
אבל נתחיל מהדברים הקטנים,
שיהייה לי סדר בדפים , במחברות, בקלסרים ,
שאני אכתוב את הכול ביומן ושאני לא אשכח כלום בלוקר.
שאני אעשה שיעורי בית באופן קבוע ושאני לא אאחר אף פעם בבוקר.
את הכול הצלחתי לעשות ואני עדיין עושה,
חוץ מהאיחורים שאף פעם לא מפסיקים.
החלטתי שיש לי עכשיו 3 חודשים של מאמץ מאוד גדול,
ולמה שזה יהרוס לי ?
אני צריכה להתאמץ וזה מה שאני יעשה !
מהדברים הקטנים נמשיך לגדולים, כמו לעלות בציונים
(לא שהיה לי כאלה נמוכים, אבל אני מסוגלת ליותר)
בכול המקצועות, גם במה שקשה לי טיפה יותר.
לעשות הכול כדי לעלות לי נקודה ועוד אחת ..
להשתתף בכול שיעור , לא לדבר, לא להפריע, לא לצחוק ולהיות מרוכזת ,
גם אם השיעור משעמם. שאני לא ארד מהציון בהתנהגות אפילו לא פעם אחת !
ורק אולי, לקראת הסוף , קצת להתחנף למורים למה לא.
ככה אולי .. רק אולי, תהייה לי תעודה יותר טובה,
זאת ההזדמנות האחרונה שלי להוכיח.
בהצלחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
