אזהרה: אין לי זמן לבדוק מה כתבתי פה נכון או לא, אז אני בטוחה ב-100% שיש פה שגיאות כתיב, בעיות בדיקדוק, ושגיאות דפוס, כי אין לי מדבקות של האותיות בעברית על המקלדת.
הפוסט הזה בסוף גם הפך למשהו לא ברור שניקרא חפירה בקשר לדברים שאף אחד לא יבין, בטח גם אני לא אבין מחר מה נסיתי לומר בפוסט הזה....
כן, כבר יוני. כבר עברה שנה מאז שסיימתי את התיכון, והתחלתי את תהליך ההרשנה לאוניברסיטה ברוסיה, בגלל שידעתי שאני והמשפחה נשארים פה לעוד שנה. כבר עברה כמעט שנה מאז שהתחלתי ללמוד. אפילו אפשר לומר, שבמושגים אקדמיים אני כבר כמעט מסיימת את השנה. נשארו ליעוד יומיים ללמוד, שבוע הבא כבר אין לימודים, רק מבחנים. איך הזמן טס. נדמה שרק אתמול עוד עשיתי את הטיולים היומיים לבניין הראשי כדי לנסות ולהתקבל לאוניברסיטה, והנה אני עכשיו מסיימת שנה א' בה.
עברתי הרבה השנה, בהתחלה התרגשתי מאוד, למרות שהיה קשה ברוב הכיתות, למרות שעדיין גרמו לרוץ מפה לשם וחזרה כדי להשיג כל מיני דברים: אישורי רופאים, כל מיני מסמכים שמעידים שבאמת סיימתי בית ספר, וכו' וכו', לא היה לזה סוף, אבל יכול להיות שהוא כבר סוף סוף הגיע (כי אחרי הפעם האחרונה שהבאתי להם משהו, הם הפסיקו להתלונן ולקרוא לי כל הזמן). אחרי שחזרנו מהחופשת החורף התחלתי לתהות האם עשיתי את הבחירה הנכונה בכך שהחלטתי ללכת לאוניברסיטה ברוסיה, התחלתי לחשוב על לפרוש, ולנסות לעבור לאוניברסיטה אחרת, כל אוניברסיטה שהיא לא ברוסית.
האמת שאני עדיין לא ממש 100% מרוצה מהבחירה שלי, אבל עכשיו כשהכל נירגע, ויכול להיות שיהיה יותר טוב, חשבתי לתת לאוניברסיטה עוד צ'אנס. חוץ מזה, עדיין לא וויתרתי על קוריאה. ובגלל שההורים שלי לא מסכימים לשלוח אותי לשם בזמן הקרוב, אני אצטרך לעבור גם את השנה הבאה, ולקבל את ההזדמנות לטוס לקוריאה לשנה (9 חודשים) כדי ללמוד שם. בכל מקרה, אחרי הרבה בכי וריבים ושנאה כלפי אנשים (שהם לא ההורים שלי) החלטתי להמשיך באוניברסיטה הזו. למרות שלא תמיד יש לי כוח לשיעורים האלו שנידמה שאף אחד לא באמת צריך, ולמרות שיש שם הרבה אנשים שבחלומות שלי אני מכסחת להם את הצורה... יכול להיות שבסוף אני אחליט שאני בכל זאת רוצה לסיים את התואר הראשון שלי באוניברסיטה הזו (האמת שאני כותבת את זה כדי לנסות לשכנע את עצמי אבל זה לא ממש עובד). בכל מקרה, גם אם אני מחליטה אחרת, ברגע זה, אני יודעת מה אני רוצה.
אני רוצה באמת להשתנות (כמה פעמים כבר אמרת את זה דניאל בריסקין? -הרבה, אני יודעת, אבל באמת שאני עובדת על זה, פשוט לוקח זמן, כמו אם כל דבר אחר) אני מתכוונת להמשיך לשנה ב' וללמוד באוניברסיטה ברוסיה, לסיים אותה (את השנה) בהצטיינות, לסוע לקוריאה, וסוף סוף להגשים את החלום שלי. מה שיקרה אז מן הסתם עוד רחוק, אבל הנסיעה לקוריאה זה כבר עתיד בטוח, ובגלל זה, אני בוחרת בדרך הזו, מה שיקרה אחרי קוריאה, יגיע אז. בגלל שאני רוצה לעשות את ההכי טוב שלי שנה הבאה, החלטתי לקחת את זה כבר לסוף השנה הזו, ואני עובדת ולומדת כדי לקבל את הציונים שהכי מגיעים לי (לרגע זה).
כבר עברה כמעט שנה. וואו, איזה פחד זה, נידמה שאני אעצום את עייני, וכל החיים יחלפו על פני...
בהצלחה לי!
רשימת מבחנים:
קוראנית (שלושה חלקים) - מבחן בכתב: שישי ה7 ליוני, מבחן בהאנג'ה (כתב סיני): שני ה10 ליוני, מבחן בעל פה: שלישי ה11 ליוני.
רוסית - מבחן בעל פה: שני ה10 ליוני (ולהגיש עבודה)
גרמנית (שני חלקים) - מבחן בעל פה: חמישי ה6 ליוני (מחר), מבחן בדיקדוק וקריאה: עובר
ספורט - עובר
כלכלה של קוראה - עובר
היסטוריה - בעל פה: שישי ה21 ליוני
מתמטיקה - בעל פה ותרגילים: שני ה17 ליוני
השיעור המוזר שאף אחד לא זוכר את השם שלו - בעל פה (כניראה): שני ה24 ליוני.
אחרי זה, אני חופשיה עד הראשון לספטמבר (בערך).
צ'וס!
-DANI 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
nuichingu