אזהרה: אתם עומדים להחשף לכמות גדולה של שגיאות כתיב, דיקדוק וכמובן שגיאות דפוס מפגרות ביותר. הסיבה: האותיות בעברית לא מסומנות לי על המקלדת, ואני כבר גרה בחו"ל יותר מדי זמן. החלטתי שללמוד שפות אחרות טיפה יותר חשוב מעברית. כל-כך מצטערת. עכשיו תסבלו. ולא אני לא הולכת לחזור על הפוסט ולתקן את כל הטעויות האלו. כבר אמרתי, תסבלו. 3>
אז מי שראה את הפוסט הקודם יודע, אבל מי שלא ראה ולא מתכוון לבדוק אחורה כדי להתעדכן - לא. בסוף אוגוסט שעבר (2014) טסתי לקוריאה לחילוף סטודנטים מהאוניברסיטה הרוסית שבה למדתי. החילוף היה אמור להמשך 10 חודשים או במילים אחרות, שנת לימודים אחת (שני סמסטרים). למרות זאת, לפני טיפה יותר מחודש נאלצתי לשנות תוכניות קודמות (להרשם לאוניברסיטה בקוריאה ולסיים את לימודי התואר הראשון שם) ולחזור למולדת.
אני משתמשת במילה "נאלצתי" אבל זה לא בהכרח בטון שלילי. נהניתי בקוריאה, אבל הרבה דברים שונים סטו אותי מלחשוב בצורה ברורה ונכונה. בסופו של דבר התחלתי להבין שאני כל הזמן בבריחה ממי שאני ובגלל זה התחלתי להפסיק להינות ממה שסובב אותי, הרגשתי שאני עושה דברים כדי לשכנע את עצמי שאני יכולה להמשיך לברוח מהזהות שלי, אבל באותו הזמן לשמר אותה.
אז לא זה לא עובד ככה, ולימודים רחוק מהבית, מעט חברים ובלי מטרה ברורה מול העיניים או אפילו שמץ של מה אני עומדת לעשות עם החיים שלי החלטתי לחזור לישראל. כן, כמו שכניראה הבנתם, אני כבר בארץ (חודש וכמה ימים). אפילו בלי לעשות את החשבון בראש ברור שחזרתי לפני תום 10 החודשים (8 חודשים בערך), וכמה שזה מצער שלא יכולתי להשאר עד הסוף, יש דברים שלא יכולתי לחכות איתם.
מה הם הדברים האלו? מה שהכי לחץ היה אוניברסיטה. זה שהחלטתי לא ללכת לאוניברסיטה בקוריאה, לא אומר שאני לא רוצה ללכת בכלל. הרשמה לעיברית הייתה עד ה-30 לאפריל, הימים חלפו ולא היה לי אפילו את כל המסמכים שצריך לשלוח לאוניברסיטה... שלא לדבר על זה שבכלל הייתי בצד השני של העולם והמשפחה שלי עסוקה גם בלי שאני אפיל עליהם את עבודת השליח. אז מצאנו לי כרטיסים חזרה לארץ וב-16 לאפריל הייתי על מטוס בדרך למוסקבה כדי לאסוף את כל המסמכים שהשארתי שם (בפעם אחרת אולי אני אספר על האכזבות שלי באנשים שם) וב-18 כבר נחתתי בארץ.
אז למי שמעוניין: הספקתי להירשם לאוניברסיטה - למזלי הרב, נירשמתי כסטודנט זר (כי סיימתי תיכון בחו"ל) וגם אם אנחנו לא ישר מגישים פסיכומטרי, אם אנחנו מגישים את כל שאר המסמכים בזמן אז שמור לנו מקום, עד שנירשם למועד הקרוב של הפסיכומטרי וכמובן נעבור אותו. אז כן, נירשמתי לפסיכומטרי, וגם מצאתי לי עבודה קרוב לבית, שיניתי כתובת ועוד מיליון סידורים שחיכו לי כבר כמה שנים טובות. עכשיו... אני פשוט מנסה לא לקנאות בבנות שעדין בקוריאה וללמוד את הקורסים לפסיכומטרי, כי אני כן רוצה לסיים כבר את התואר הראשון המחורבן הזה...
ד"א למי שרוצה לדעת: ברוסיה הייתי במדור כלכלה ולימודי קוריאה, בעברית אני אהיה מנהל עסקים ולימודי אסיה (מדור קוריאה).
וזה הכל כניראה...
peace out
-DANI
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
nuichingu